סקירת הסרט לעולם לא מאוחר/ מארי רוזנבלום

הבמאי: סימון האנטר

102 דקות

השחקנים: שילה הנקוק, קווין נת'רי, פול ברניגן

צילום: אוגוסט יעקובסון

בריטניה

 

אידי בת 83. בתה מחליטה כי על אימה להיכנס לבית אבות לאחר מות בעלה. אידי מורדת בהחלטה זו ומנסה להגשים חלום נעורים.

 

חלומה הנו לטפס על פסגתו של הר גבוה בסביבה שצוקי גרניט מקיפים אותו. היא ממלטת נפשה מבית האבות, בתוספת מזוודה ותיק גב ומצבור כסף ויוצאת לדרכה צפונה. עוד ברכבת היא מנסה להימלט מהחלטתה הפזיזה אבל הרכבת יוצאת לדרכה ואנחנו מלווים אותה להר ההוא.

אידי בת ה-83 הופכת לעיקשת ומתמידה בדרך. היא שוכרת מדריך צעיר וחינני. בין השניים מתפתחת עוינות שהופכת, איך לא, לחברות בהמשך המסע. כל כך צפוי. בהמשך מאבקה להגיע לפסגה היא מצליחה אף להרגיז אותי על התמודדותה עם המוות ועוד בעיות על הזקנה.

אנחנו נהנים מנופיה המסעירים של סקוטלנד, בזכות הצלם הנפלא אוגוסט יעקובסון- מפרצונים, אגמים, סביבה פראית והררית, נופים.

אידי נלחמת בטבע ויכולה לו, בעזרת המדריך השרמנטי ו....הבמאי.

הסרט לוקה בחסר, קטוע, חסרים בו תכנים כמו: מה קרה בהמשך חייה של אידי, תכולת העיניים, בשובה מן המסע וחזרתה לבית האבות המשמים, מה הרגישה לאחר מכן, איך טיפלה בקרע שנוצר קודם לכן עם משפחתה.

 


חפש באתר

טואול - בניית אתרים