צילום: אייל בריברם 
סקירת ההצגה סבאבא / מיכל דורון

 

הצגה אנושית רוויה הומור דק ועדין, על ציירת צעירה בשנות העשרים לחייה. החיה בדירת סבתה שנפטרה. ביום אחד מטלטל את עולמה הצפוי ואת הפינה הנוחה שבנתה לה , עם העקרונות והמסרים שהוטבעו בה מצעירותה,

כשמופיע סבה, שלא הכירה כלל שנעלם מחיי המשפחה לפני עשרים וחמש שנה. הסב שחי בהודו כל אותן שנים , ודוגל בחופש ללא התחייבות מעורר בה תחילה כעס רב עד אשר שני העולמות מתחילים להיפגש . המחזאי עושה יעקב אמסלם, עושה זאת בהומור עדין ואת הסצנות שיכולות להיות טעונות ודרמטיות עד מאוד, הוא שומר על מנעד נמוך אך הן בהחלט מעבירות את מערכת היחסים היפה שנבנית בין הנכדה ובין הסב.

 

הנכדה חונכה לחיות תחת המוטו של אביה איש הצבא ש"ההרפתקנות היא האויב של האדם השפוי ", במפגש עם סבה שטייל בעולם שכינויו גנדי היא נקשרת לעולמו, מתגלה לה סיבת היעלמותו, והם לומדים לקבל זה את זו.

 

במחזה המעניין שמכיל שני שחקנים יש אמירה לגבי המהפך של משחקי התפקידים  במאה העשרים ואחת. הסב מטייל בעולם עם בגדים של נער היפי , הנכדה ציירת אמנית אמנם אך שואפת לסדר בעולמה ואביה דור הביניים שואף לסדר וארגון נטול הרפתקנות. הציירת הגיבורה במחזה מתארת כיצד דירתה של הסבתא המנוחה ומפגשיה עמה היו לה למקלט , כשהייתה ילדה . שכן היא הבינה אותה ואת צרכיה הרגשיים. לסיכום מחזה אנושי המכיל רבדים רגשיים מורכבים בצורה הומוריסטית עדינה. אהבתי.

 

תאטרון הנגב
מאת ובבימוי: יעקב אמסלם

דרמטורג: איסי ממנוב נוריאל

תפאורה: יוחי לוין, חן נקרסוב שקד, תאורה: שמואל מור, מוסיקה: רועי גולן

ניהול טכני: ניסן קלדרון, ע. בימאי/ניהול הפקה: שחר רויטמן

 

 

שחקנים:                                                               יוסי כרמון, אופיר אמסלם

 

 

חפש באתר

טואול - בניית אתרים