אנה זינגר תערוכה בעין הוד/ מארי רוזנבלום

אנה זינגר נולדה בבלרוס. בעלת תואר שני בביוכימיה. עבדה כמורה לביולוגיה וכימיה. ב-1991 עברה הסבה לעובדת סוציאלית ומתפקדת בעיר אשקלון.

לאחר מחלה קשה נחשפה למנדלות כסוג של תרפיה. אוטודידקטית. עם הזמן החלה לצייר על קנבס באופן חופשי ואינטואיטיבי. היא מחוברת לזרם הנאיבי.

השתתפה באינספור תערוכות בירושלים, באשקלון, בפולין, בוינה.

היא כותבת" בציוריי אני מנציחה חוויות מחיינו, התפעלות ציפי הבריאה, הרהורים על עצב ופליאה. כל ציור הינו אמירה, סיפור על יחסים, זוגיות, אהבה, יופי, טבע וברכה לשלום."

כמה מילים על אומנות נאיבית:

נטען כי האומנות הנאיבית הינה ללא הכשרה רשמית אך קיימת גם אצל אומנים שלמדו אומנות באופן מסודר ומחקים את הסגנון במכוון. הציור מתאפיין לטא אחת הפשטות ילדותית לכאורה, חוסר פרופורציות, פרטים ודמויות ויצירות מחיי היומיום. האומנות הנאיבית מאופיינת פעמים רבות בסצנות אידיליות מחיי היום יום, בהאדרת התמימות כמו גם בשימוש בצבעים בהירים, צבעוניות וראיית עולם אופטימית וחיובית. כיום יש בתי ספר לאומנות נאיבית. גלריה "גינא" מתמחה באומנות נאיבית מציגה יצירות בינלאומיות מ-33 מדינות ברחבי העולם.

אמנות נאיבית מתאפיינת בתמימות מרעננת ובשימוש שובה-לב בצבעים עזים, בפרספקטיבה ילדית ובקנה מידה אישי-ייחודי. היא מתארת סצנות פשוטות, קלות להבנה מחיי היום-יום, תוך שימוש רב באידיאליזציה. האמן הנאיבי - במקרים רבים אוטודידקט - מזמין אותנו לקחת חלק בחזון סגולי בפשטותו, אך אישי ומגובש ביותר, של העולם - זה שהיה, זה שהווה, או זה שאמור להיות. הוא מציע לנו, תכופות בפרטנות מדוקדקת, ייצוג על-זמני ואופטימי של מעשיה נושנה או סיפור תנ"כי, של מעשה שגרתי או אירוע עכשווי, של טקס מיוחד או פעילות יומיומית. הציור הנאיבי רוחש צבע והתרגשות, גדוש בהומור דק ובכנות חושפנית, ומבעבע בחמלה ובאהבה ללא מצרים.

כך בדיוק אנה זינגר. להתבונן בציוריה זו חגיגה של שמחה של צבע של סיפור של מעוף, חלום ותקווה.

ד"ר נורית צדרבוים  כותבת על אנה זינגר: " מציאות פנטסטית היושבת על קו התפר שבין המבט התמים ובין המבט המחייך והקורץ (או לחלופין עגמומי)."

ואכן בהתבוננות על עשרות ציוריה יש בה רצון לשמוח ולשמח. הכל רץ, רוקד, צוחק, אוהב מאוד.

חפש באתר

טואול - בניית אתרים