סיפור:
מעונות קנדה/שיר רוזנבלום 



הטכניון, מכון טכנולוגי לישראל, חיפה

יום ד', 5 במרס, 22:36

 

ערב פתיחת סמסטר אביב היה קריר ושקט, עת הכול עסקו בענייניהם השגרתיים.

נתי טיילה בשבילי הטכניון מוקסמת. היא צעדה ברציפות כמעט מאז יצאה מחדרה החדש אחר הצהריים. אותה שעה כבר הייתה אחרי סיור לימודי בגן הבוטני ובאזורים הנידחים מאחורי הפקולטות להנדסה כימית ולביוטכנולוגיה, ואחרי טיפוס במעלה ההר לכיוון בית הסטודנט, שם ציפתה למצוא גדולות ונצורות. כשחלפה הצעירה בעלת העיניים הנוצצות על פני בניין הפקולטה למדעי המחשב, ישבו בחוות המחשבים שני סטודנטים, כל אחד מהם חולש על חדר נפרד. האחד עבד במרץ על תרגיל שהיה מיועד להגשה עוד בסמסטר הקיץ, שעליו קיבל אישור להגשה באיחור עקב מילואים; השני שיחק ב-Unreal. אף אחד משניהם לא שם לב לבחור צנום בעל זקנקן הנושא מחשב פי-סי תחת זרועותיו. המזוקן הקדים את נתי בהיכנסו לבית הסטודנט ובהימלטו פנימה לאחד המשרדים. מי שכן הבחין בבחור עם המחשב היה ארי, סטודנט אחר שבדיוק יצא מאולם הקולנוע, שם הסתיים "שר הטבעות: שני הצריחים" האלמותי, שהוקרן שוב להנאתם של שלושה סטודנטים בסך הכול. הסיבה שהגיע לכאן הייתה אי-שקט שחש כשישב אל שולחנו שעות קודם לכן בתנוחתו הרגילה, מתבונן החוצה מהחלון, בעוד ערימת ספרים ניצבת לימינו, והוא עוסק בהרהור שהחל להפיל עליו תנומה. הוא התבייש בכך שלא צלח את הספר של לה-קורבוזיה שאביו ביקש ממנו לקרוא לקראת תחילת הסמסטר, והוא פשוט בהה מולו מאז השעה שלוש אחר הצהריים. בשעה רבע לשמונה קם ארי והחליט שסרט יעזור. אולם כעת חש בלבול מסוג אחר. דרך משקפיו בחן ארי במבטו, הרדוף באופן טבעי, את המחשב שהוצא מהקשרו בסקרנות מבועתת. מראה המחשב גרם לו אי-נוחות וחוסר יכולת למקם את מה שהוא רואה בתוך עולם שפועל על פי חוקי היגיון מנוסחים.

כשעצר לרגע בשירותים נכנסה לאותה קומה גם נתי המשוטטת הצעירה בדרכה אל לוח המודעות, שם נתלו עיניה במודעה:

 

רוצה להיות קארי בראדשו החדשה?

אם יש לך ניסיון ביחסים וכישרון לשעשע, שלחי טור לדוגמה ל:

factoreditor@gmail.com

ואולי תתחילי לפרסם את חוויות הדייטים שלך בתפוצת כל הטכניון!

 

לאחר קריאת המודעה היה עליה להתיישב בפיצרייה שבקומה התחתונה בבית הסטודנט על מנת להאט את קצב פעימות לבה. האתנחתה הייתה לא רק מרגשת אלא גם מעוררת השראה, משום שביושבה לשולחן חזתה בכמה בחורים שהנעימו את זמנה ואת מבטיה. לאחר מכן עשתה דרכה חזרה במורד ההר, לכיוון מק"ק.[1]

בעוברה ברחוב העליון היוצא מהכיכר, חלף על פניה בחור שיצא ממעונות הסגל הזוטר, כשבידיו מחברת ובכיסו עט. פניו של ערן היו מועדות החוצה מהטכניון, לעבר בית הקפה "שני" בנוה שאנן, בניסיון לשנות אווירה כדי להיערך למעבדה שאותה היה עתיד להעביר לראשונה למחרת בבוקר. בבית הקפה ניסה לנסח את משפטי הפתיחה שיאמר במבוא למעבדה ולכלך לצורך העניין ניירות וכוסות תה לאין שיעור. בשולחן שלידו ישבה אודליה והמתינה לדייט עם בחור שהכירה בפייסבוק. בעודה בוחשת את הסוכר לתוך הקפה שלה ושוקלת מה לומר לו כשייכנס, נכנס הבחור שהיה אמור להיפגש איתה, סקר את היושבים במקום, התעכב עליה לרגע ויצא החוצה. היא הרימה את מבטה בדיוק כדי לראותו מסתלק. באותו רגע חלפה מונית שירות על פני בית הקפה לכיוון הטכניון.

בשער הכניסה הראשי לטכניון שמרו שני סטודנטים מכורבלים במעיליהם. הראשון ניגש אל המכוניות בעוד השני ניצל את הזמן כדי להתנמנם במושב מאולתר. מדי פעם התנער פתאום לקולו של חברו, הקורא לו ללחוץ על המתג שמרים את המחסום. רק מכוניות בודדות ביקשו להיכנס בשערי הטכניון בלילה שלפני פתיחת הסמסטר.

המונית הייתה אחת מאותן מכוניות, ובתוכה ישבה סטודנטית במושב האחורי, כשתיק הגב הענק שלה מונח על ברכיה. עבור נינה לא היה זה הסמסטר הראשון, והיא לא בילתה את החופשה שבין הסמסטרים בבית הוריה, כך שלא נדרשה לה כל התארגנות. הדבר היחיד שנדרש לה באותם ימים היה נס. יומיים לאחר מכן עתיד היה להיערך מבחן מועד ב' אשר יחרוץ את גורלה, להמשך לימודים בטכניון או לחזרה לבית הוריה בפתח תקווה. היא עדיין לא נגעה בחומר. לעומת זאת, בילתה את החופשה במלון בנהריה עם מאהב נשוי.

המונית עברה בידוק ביטחוני מדוקדק, שכלל הנהון של המנומנם לעברה, ועשתה את דרכה לעבר מעונות קנדה. עם ירידת הנוסעת שהחלה להשתרך בדרכה לעבר דירתה, המשיכה המונית בהקפת הטכניון וחיפוש אחר נוסעים נוספים. בתחנה שמעל בית הסטודנט עלה הבחור שקודם לכן נשא מחשב, הפעם בידיים ריקות. דקות קודם עוד ישב בחדר המערכת הקטן והחשוך ולגם מכוס הקפה החמישית שלו לאותו הערב, תוך שהוא בוחן את גיליון פתיחת הסמסטר רגעים טרם רדתו לדפוס. הוא חייך בשביעות רצון למקרא מקור גאוותו הצנועה. אסופה של מבזקים, פתיח לסדרת כתבות על כשלי האבטחה בטכניון, אוסף טיפים לסטודנטים חדשים פרי עמלו, ואפילו חדשות טריות מעולם הבידור של הטכניון: עם איזה מרצה לא מסתבכים, מי ילד הכאפות של הפקולטה, מי לא נותן רפרנסים (בדרך כלל אותו אחד), מי ניסה לעשות אהבה על הגג של אמאדו ומי חשקה נפשו לקפוץ ממנו. מזל שיש בטכניון מי שמעניינים אותו גם דברים אחרים חוץ מלימודים, ובייחוד מה עושים האחרים. אחרת לא היה נשאר מה לפרסם בעיתון.

 



[1]  מרכז קהילתי קנדה. ממוקם, למרבה ההפתעה, במעונות קנדה, אולם מנהל מערכת חוגים המיועדים לכלל הסטודנטים.

חפש באתר

טואול - בניית אתרים