על חיפה המנדטורית/ עמיקם יסעור
  

הרומן "סימורג -ציפור האש" מאת בן ציון יהושע .

על הספר

הופיע ב 2018 בהוצאת צביון . העורך : אלישע בן מרדכי, בן מחזורי בתיכון לשעבר, עורך הוצאות אלישר ואסטרולוג. תיאור מקיף ומרשים ביותר של חיפה המנדטורית לאחר פרקים רבים על רקע הרי אפגניסטן.  מצאתי ספרים רבים שנכתבו על חיפה. לא רבים מתארים את חיפה המנדטורית. בעיקר : פרוטוקול של בן נר. שני קובצי סיפורים של יהואש ביבר, שושנה של חפרי-אפלל, 2 סיפורים  מתוך "מומנט מוזיקלי" של קנז.  ספרי ילדים של אורה מורג: המרגל שבא מן הים, אניגמה, הפנים שפרצו מן הדף. שירים של גורי עמיחי ועוד באנתולוגיה שירי חיפה.

שאלות לעורר עניין :

מהן התהפוכות העוברות על גיבור הספר? כיצד הוא מצליח לשרוד ולהסתגל? מהן תלאותיו בדרך לארץ ישראל? את מי רצחו השודדים? מה יחסו למשפחתו ממרחקים? מהו דימויו בעיני אחרים? מה לומדים עליו ממכתביו? מה קרה בינו לבין הערבייה? לאן נעלמה אחותו? מה יחסו לצעירה שנועדה לו? מה יחסו לבת זוגו? כיצד משפיע עליו כוח הממון? מהי  דרך התנהלותו עם אנשים?  מה חושבים עליו עסקני הפועלים? כיצד מתוארת חיפה המנדטורית? מה קורה באמצע הנשף? כיצד מתואר המפגש בין אירופה לבין הלבאנט? מה מקומה של הגאווה בספר? עד כמה משחקים כאן הגורל והמזל?

התשובות לשאלות אלו ואחרות הן בגוף הספר. הספר הוא כעין אפוס רחב יריעה. הוא מתרחש גם באפגניסטן וגם בחיפה. אלישע חי, גיבור הספר, מתואר ומאופיין על ידי מראה חיצוני,  קסם אישי, דיבור, מעשים, תגובות. מערכות יחסים עם אחרים, התמקדות במטרה ותכליתיות מרובה. הוא מעורר רגשות שונים ועומד גם לשיפוטו של הקורא. ניכרים כאן התיאור הפלסטי הנפלא של המספר והיכולת להחיות תקופה ומקום. פולקלור של יהודי אפגניסטן הוויית חייהם. ותיאור מקיף של ההווי והחיים בחיפה המנדטורית שכמוהו טרם קראתי בספרים אחרים על העיר. ירון אביטוב במאמרו המצוין ב "מקור ראשון , אוקטובר 2018,  מציין , בין היתר,את קרבת המספר לסיפורי יהודה בורלא וחיים הזז.  

הרומן כתוב בתנופה רבה. המקום והזמן תופסים בו מקום נכבד. ניתן להגדירו כרומן היסטורי למרות שהדמויות המתוארות בו הן בדויות מן הלב. ניכרים בעלילת הרומן הצבעוניות והאקזוטיות. ריבוי הפרטים וכוחה של הריאליה מעצים את אמינותו. המחבר מפליא להעלות לנגד עיני הקורא את התקופה ואת מאפייניה. ניכרת גם מודעותם של הגיבורים לתקופה. הם מדברים על בעיות הזמן המעסיקות אותם. חשוב גם ציר הניגוד בין הלבאנט אותו מעיצג הגיבור, אלישע חי לבין התרבות האירופית אותה מייצגת טרודה. ניכר בעלילה גם כוחם של הסודות. אותם סודות שמסתירים גיבורים שונים עד שהם מגלים אותם. אלישע חי הוא בעל נחישות והתמקדות במטרתו לטפס מעלה מעלה. נחישות זו והחלטות אישיות  מציגות אותו כבן חורין. לא הכרח קובע את דרכו אלא בחירה אישית הוא מבטא את כוח ההון. רגעי נדיבותו הפיננסית הם גם ביטוי להפגנת כוח.במונחים ניטשיאניים ניתן לדבר כאן על הרצון לעוצמה.  העלי עלילת הספר נעה מן התלאות והצרות של משפחתו אל הגשמתו האישית. כך מתרחש החלק הראשון באפגניסטן והחלק השני בחיפה.  עלילת הרומן הדרמטית באופייה מעלה גם שאלות מוסריות של מצפון, אחריות, נאמנות, מוסריות, מצליחנות הסתרה, ומחירן.בולטת גם הביקורת החברתית על עסקני מפלגות הפועלים  כמה מוטיבים המדגישים את הדרמטיות בעלילה הם   :הרצח, החתונות שלא מתקיימות, הבריחה, הזהות החדשה, הניתוק וההסתרה ומפגש התרבויות , הפיתוי, שם הספר מוסיף ממד מיתי. בראש כל פרק מובא פתגם של יהודי אםפגניסטין. בהמחבר מומחה בנושא וערך שני קבצים של פתגמים כאלה. . סימורג –ציפור האש  הוא ספר סוחף. של מחבר שלא זכה לתשומת הלב  הראויה.

על המחבר:

ב 2018 הופיע הרומן רחב היריעה "סימורג – ציפור האש " מאת הסופר הוותיק בן ציון יהושע. יליד 1936. ירושלים. למד באוניברסיטה העברית ספרות, היסטוריה , לימודי אסיה. החל לפרסם ב 72. היה מנכ"ל ועורך ראשי בהוצאת מאגנס.מנהל אגף הסברה ופרסום בעיריית ירושלים נספח תרבות בטאשקנט . הציל ספרים רבים של יהודי מרכז אסיה.פרסם 3 ספרי מחקר על יהודי איראן ואפגניסטן. בהוצאות  מוסד ביאליק, כרמל ומכון בן צבי. ספריו החל מ 1972 : קובצי הסיפורים : עיר באופק, תה אנגלי בירושלים, יונים על החומה  מילואים בשדות האורז   רומנים : פורצי גדר, שתיקת התרנגול, מילואים בשדות הארז.סימורג ציפור האש..  בהוצאות הספרים : ר. מס, ס. פועלים, אסטרולוג, צבעונים. צביון.פרסם ספר ביקורת ריח של לחם חם.וכן ספר מסע. כמו כן ערך 2 קובצי סיפורי עם של יהודי אפגניסטן : צוואת אב (תשכ"ט), תפוח מעץ הדעת.

יקיר ירושלים 2011. היה יו"ר סניף ירושלים של אגודת הסופרים וחבר  וחבר הוועד הארצי של האגודה.  . זכה בין היתר בפרס הרי הרשון ופרס נשיא המדינה. שפט בוועדות פרסים של פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת ופרס קוגל של עיריית חולון.בין אלה שכתבו על המחבר  נורית גוברין בספרה "קריאת הדורות", נתן יונתן, ירון אביטוב. הרצל ובלפור חקק.

ראו מאמרו המצוין של ירון אביטוב  על הספר הזה ב"מקור ראשון" אוקטובר 2018. יש הפנייה לשם בסוף הערך על הסופר בוויקיפדיה.