סקירת הסרט יוצאים לגנוב סוסים/ עמיקם יסעור
בימוי: הנס פטר מולנד. שחקנים : סטלן סקארסגארד, ביואן פלוברג, טוביאס סנטלמן, דניקה צ'ורצ'יץ.
הסרט," יוצאים לגנוב סוסים", נוצר על פי ספר בשם זה מאת פר פטרסון הנורבגי., מהסופרים הסקנדינבים הבולטים בעולם. הסופר הוא יליד 1952. ספרן במקצועו. תורגם ב 2007 ארבע שנים לאחר צאתו לאורבשפת בידי דנה כספי שתרגמה גם 3 ספרים אחרים של אותו מחבר ושמותיהם : לסיביר, ארור אתה נהר הזמן, אני מסרב. כולם בהוצאט כתר. פטרסון יליד 1952, מושפע מקנוט המסון וריימונד קארבר. דנה כספי ילידת 67 תרגמה מנורבווגית יותר מ 30 ספרים כולל בילבי של אסטריד לינגרדן, וספרים של י.גודרד, ז. אונדסט , י. נסבו ואחרים. בהוצאות כנרת, שוקן, כתר ועוד. לאחרונה תרגמה 4 כרכים מיצרתתו הספרותית הגותית המונומנטאלית של קרל אובה קנאוסגורד. מחבר הרומן איבד כמה בני משפחה .של אחיו באסון בשנת ,1990,בו עלתה מעבורת באש.
הסרט והספר הולמים את אותה רוח. אותה אווירה צפונית עגומה, ודחוסה, בה אנו נתקלים בקריאת ספרים ובצפייה בסרטים מאותו אזור כמו סרטיו של ברגמן למשל. בולטת בסרט הנאמנות הגדולה לספר , לדיאלוגים שבו. לדמויות. בחירה נכונה של פני שחקנים כמו אלו של הנער יון חברו של המספר
הסרט ,כמו הספר, מסופר בגוף ראשון מתוך פרספקטיבה לאחור. טרונד בן ה 67 מתבודד בתוך כפר נורווגי ביער . שם מתרחשת פגישה מקרית עם דמות מימי ילדו,תו כאשר בילה בשנת 1948 בהיותו בן 15 חופשה עם אביו. אסונו שלו בגיל מבוגר ואסון שקרה לשכנים בילדות מטביעים את חותמם על מהלך העלילה. שניהם מעוצבים באיפוק רב הן בספר והן בסרט.
הסרט. מעלה נושאים רבים כמו : יחסי אב בן, יחסי שכנים, אחריות, בדידות, אהבה ונאמנות. אשמה, ויציבותה של משפחה. זווית הראייה מוצגת מפי המבוגר המשחזר את אותו פרק של נעורים. חופשה שהייתה אמורה להיות בלתי דרמטית לחלוטין. בולטים כאן גם צילומי היער. המקום המרכזי בו מתרחשת העלילה. והן הדחיסות של פנים הבית. בולטים כאן האיפוק. הדרמה האצורה, . המועקה כמוטיב מרכזי. מרכזיותם של הזיכרונות. עיצוב נפלא של מערכות היחסים בין הדמויות נעשה ברמז ובתמציתיות.
סצנות מסוימות כרוכות בזיכרון של מלחמת העולם השנייה. שאלת שיתוף פעולה עם הגרמנים. כן מיטיב הבמאי בעקבות הספר לעצב את התפוררותה של משפחה. ניכרת כאן גם העריכה הקפדנית והמדויקת של המספר. נאמנות למקור שהיא גם אמנות בפני עצמה. ניכרת בעלילה גם תחושה של מעין הכרחיות טרגית קודרת .פעמים שואל הצופה את עצמו אם מדובר במקריות או בגורל, אבל דומה שהתשובה היא גורל.
העלילה היא מורכבת. ברור כאן המתח הנפרש בין ההווה בו נפגשים השניים לבין העבר המציף ועולה כל הזמן. הדרמטיות של כמה אירועים מכריעים אינה מניחה לגיבורי הסרט להיות שלווים ,ואם הם מצטיירים ככאלה הרי זו רק מסכה או ניסיון להסתגל למציאות שנכפתה. עליהם.
טרונד, כגיבור הסרט בוחר בבגרותו להתבודד בבית כפרי ביער. בפכישה מקרית עם שכנו , לארס, הם מזהים זה את זה. שניהם היו שכנים באותה תקופה ב 1948. האסון שקרה למשפחתו של לארס מטביע את חותמו על מהלך חייו. בנוסף לכך מדגיש הסרט התפרקות של משפחות וכן מערכת יחסי אב בן, כאשר טרונד, גיבור היצרה מנסה לפענח את דמותו של אביו.
סצנות רבות מתרחשות ליד הנהר, כאשר האב ובנו משיטים עצים שנכרתו מנורבגיה לשבדיה לצורך פרנסה. גם בסצנות אלו בולטים הדיוק והנאמנות לעלילת הספר. צבעם האפלול ישל הצילומים מדגש את הקדרות ואת הבדידות כהלך רוח מרכזי. יופייה של הדרמה המופנמת מעצים את איכותו של הסרט.
סרט יוצא מן הכלל, אשר עורר את הקהל לבקש ולקבל הקרנה נוספת שלו סמבמסגרת פסטיבל הסרטים בחיפה.