אהבתי מים/ תמי קויפמן

אסון נחל צָפִית אירע ב-26 באפריל 2018. באסון נספו תשע נערות ונער אחד, תלמידי המכינה ומועמדים ללימודים במכינה הקדם-צבאית בני ציון.

אסונם, אסון המשפחות, אסונה של אם אחת הביא אותי לכתיבת השיר. מוקדש לזכרה של אילן בר שלום

אָהַבְתִּי מַיִם

אֲבָל מֵאָז, אֲנִי צְרִיכָ ה

אֲדָמָה

וּמֵאָז,  אֲפִלּוּ רְסִיסִים תְּמִימִים, שְׁקוּפִים שֶׁל מַיִם

עַל חַלּוֹן אַקְרַאי             

מְכַוְּצִים אוֹתִי לִכְדֵי

טִפָּה

נַפְשִׁי מִתְנַקֶּזֶת אֶל הֶעָרוּץ

הַצַּר

שְׁאוֹן הַמַּיִם מִתְגַּלְ גֵּל

וְאוֹסֵף שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה

שָׁנִים

שֶׁל הוֹוֶה

עָבַר

אָדָם לֹא נִכְנַס לְאוֹתוֹ הַנָּהָר פַּעֲמַיִם.

יַלְדָּה לֹא צְרִיכָה

אֲפִלּוּ

פַּעַם אַחַת

אָמַרְתִּי לָךְ שֶׁבְּאֹפֶן כְּלָלִי אֲנִי אוֹהֶבֶת מַיִם?

אֲבָל מֵאָז,

פָּנֶיהָ מִשְׁתַּקְּפוֹת בְּתוֹךְ עֵינַי יוֹם יוֹם

שׁוֹטְפוֹת

אוֹתִי

וְנִשְׁטָפוֹת

לִפְעָמִים אֲנִי מְשַׁחְרֶרֶת,

מְקִיאָה אִתָּךְ אֶת

חַלּוּקֵי הַנַּחַל 

וְיוֹדַעַת,

הָעוֹלָם גַּם אֵשׁ וַאֲדָמָה

אֲוִיר

תמי קויפמן-משוררת