על ספר מיוחד במינו עם נמרוד נידל  / אתי יוחנן

נמרוד נידל, שסיפורו "מיוחד" זכה בתחרות הכתיבה הארצית של אגודת הסופרים


העבריים בישראל, מוציא לאור עם אמו עטרה איציקזון נידל ספר חדש בשם

"מיוחד" המעביר מסר חינוכי חשוב: הדרך למיוחדות היא פנימית ולא חיצונית

"עוֹד כְּשֶׁהָיִיתִי קָטָן, אִמָּא תָּמִיד אָמְרָה לִי שֶׁאֲנִי יֶלֶד מְיֻחָד.

הִיא סִפְּרָה שֶׁמֵּהָרֶגַע שֶׁנּוֹלַדְתִּי וְהִגַּעְתִּי לָעוֹלָם הִיא שָׂמָה לֵב שֶׁיֵּשׁ בִּי מַשֶּׁהוּ שׁוֹנֶה, אַחֵר.

וַאֲנִי הֶאֱמַנְתִּי לָהּ".

במילים אלו נפתח ספר הילדים החדש "מיוחד", שנכתב על ידי נמרוד נידל ואמו עטרה איציקזון נידל (בהוצאת "אוריון"). הספר (איורים: הלנה צ'שקה, עריכה לשונית: יהורם גלילי, עריכה ספרותית: תמר שיטה, ניקוד: לאה גליס, הגהה: אבי שרגאי) מבוסס על סיפור קצר שכתב נמרוד נידל מכרמיאל, שזכה לפני מספר חודשים בתחרות הכתיבה הארצית לילדים ולבני נוער של אגודת הסופרים העבריים בישראל ע"ש ריקה ברקוביץ' ז"ל. בתחרות זכו 70 ילדים ובני נוער בלבד מבין 10,000 ילדים ובני נוער מרחבי ישראל.

היום יותר מתמיד, בעולם הגלובלי נראה כי כולם נראים אותו הדבר, הטעמים והסגנון כל כך דומים והגבולות הטשטשו, אך נראה שהמרדף האינסופי אחר הרצון להיות שונה ומיוחד מהאחרים עדיין קיים בתוכנו. ל"מיוחד" יש מסר חינוכי חשוב מאוד לילדים וגם להורים: ייחודיות לא מגיעה ממעשים או מהישגים חיצונים אלא מתחושה אמיתית פנימית.

עטרה ונמרוד, מהיכן הגיעה היוזמה לכתוב ביחד את הספר?

נמרוד: "המחנכת נתנה לנו משימה: לכתוב סיפור לתחרות הכתיבה הארצית לילדים ולבני נוער. אמא שלי הציעה שנשתתף בתחרות ושנכתוב ביחד סיפור והצטרפתי בשמחה לרעיון. תמיד רציתי להיות מיוחד ושונה מהאחרים. הרבה ילדים מתלבשים באותו אופן ומשחקים באותם משחקים, אבל גיליתי שאני מיוחד בעצמי – גם אם אני נראה כמו כולם. יש דברים שאני מיוחד בהם ויש דברים אחרים שבהם החברים שלי מיוחדים. למשל, אני נרדם מיד כשאני במיטה בכל מצב ובכל שעה, אוהב לצפות במשחקי כדורגל עם אבא שלי וחולם להיות שחקן כדורגל מצליח. את הכל כתבתי בספר". 

עטרה: "מרגש אותי שנמרוד ואני יצרנו יצירה משותפת שתישאר לדורות הבאים. היום הטכנולוגיה השתלטה על רוב תחומי חיינו. אם פעם היו צופים בסרטים בשחור-לבן באורך מלא, כיום כולם מסתפקים בפרסומות. הקצב מהיר ונראה שלילדים יהיה יותר קל לקרוא פוסט בפייסבוק מאשר ספר מרתק. אני מנסה לחבר את ילדי לנייר, לכתוב ולקרוא ספרים, למרות שאני מוכרחה להודות שגם עבורי זה נהיה מאתגר. התחושה, שבעידן כזה הצלחנו לשבת ביחד ולכתוב סיפור המשלב את עולמי ואת עולמו של נמרוד, מרגשת אותי".

ומה השפיע על ההשראה לכתיבת הספר?

עטרה: "ההשראה לכתיבת הספר הגיעה ממחשבות שהשפיעו על ילדותי וממחשבות שהשפיעו על בני נמרוד. הספר הוא ערבוב של ילדותי עם ילדותו, ולאחר שגילינו שהסיפור יצא כל כך יפה, החלטנו להפוך אותו לספר אמיתי ולהוציאו לאור. כילדה, החלום שלי היה לרכב על אריה לבית הספר או לעוף כמו ציפור בדרך לקייטנה. כששאלתי את נמרוד מה יגרום לו לרצות להיות מיוחד, הוא השיב לי שהוא רוצה להיות שחקן הכדורגל הטוב בעולם ולגדל עץ פלאים שעליו יגדל כל מה שהוא יבקש".

עטרה כותבת מגיל צעיר יומנים וכתבה תסריטים רבים במהלך לימודיה האקדמיים לתואר בתקשורת, קולנוע וטלוויזיה במכללת כנרת. היא עזבה את כרמיאל בגיל 18, ועד גיל 32 גרה וטיילה במקומות רבים ברחבי העולם. "תמיד הרגשתי צורך לנוע, כנראה מתוך חיפוש עצמי תמידי, עד שהפכתי לאמא והגיע הצורך להתיישב", אומרת עטרה, בעלת חברת פרסום מצליחה בצפון הארץ.

היא מדגישה כי הספר נכתב בשפה עכשווית ובמושגים שקל יותר להזדהות איתם כיום כגון: שחקן הכדורגל ליונל מסי, טלפון סלולרי ופלייסטיישן, "אבל מה שלא השתנה ומתאים לכל תקופה ולכל זמן הוא הצורך האוניברסלי של כל ילד בעולם להרגיש שהוא מיוחד. בעידן הנוכחי של עולם גלובלי ללא גבולות, בו מוגדרים סגנונות האופנה של הבגדים שכולם לובשים והמוזיקה שכולם מאזינים לה, לגמרי לא פשוט למצוא את המיוחד שבך".

עטרה מגלה כי מאז שנולד בנה נמרוד, הוא גדל בתחושה שהוא ילד מיוחד. אפילו האיור הראשון שלו בספר כתינוק אויר לפי תמונה מקורית שלו כתינוק יחד עם עטרה כאם צעירה. "בסוף הספר אני מתארת את עיניו החכמות, את אפו המתוק, שהוא שואל שאלות ומתרגש מהתשובות, ושהוא נרדם בצורה מדהימה. כל הדוגמאות שמופיעות בספר קרו לי או לנמרוד, והאיורים ממחישים כל דבר שקורה לו, כולל בית הספר אופק בכרמיאל בו הוא לומד. הדמות המאוירת של הילד, גיבור הספר, דומה לזו של נמרוד. גם הכלבה והחתולה שלנו מופיעים באיורים, כולל עוגת הקרמשניט שנמרוד מאוד אוהב. רצינו להיות קרובים כמה שיותר לדמיון שלו ולדמיון שלי ולהמחישם באמצעות הפיכתם לדברים מציאותיים מחיי היומיום".

כיצד הגיבו בני המשפחה והחברים לספר שכתבתם ביחד?

נמרוד: "נועם ועמית החברים הכי טובים שלי, התרגשו מאוד בגלל שזכיתי בתחרות הכתיבה הארצית. סבתא בכתה מהתרגשות, וגם בבית הספר התרגשו. המחנכת שלי ביקשה שכל התלמידים בכיתה ימחאו לי כפיים. הם שאלו אותי למה הוצאתי את הספר, ועניתי להם שעשיתי את המטלה שהמורה ביקשה מאיתנו לעשות".

עטרה: "מהרגע הראשון שיתפתי את המשפחה בסיפור והתגובות היו כל כך עוצמתיות. אחותי רונית אמרה בהתלהבות: 'וואוו, יש פה סיפור', חיברה אותי למאיירת המוכשרת וסייעה לזה להתרחש. היא שותפה מלאה בהוצאת הספר לאור. אבא שלי נח, שקרא את הסיפור ששלחתי לו בווטסאפ, כתב: 'גרמתם לי להזיל דמעה'".

נמרוד סבור כי "צריך להשקיע בספר ולתרגם אותו לאנגלית, כי הוא באמת מיוחד. החלום שלי הוא שכל ילד והורה בעולם יקראו את הספר ויידעו שהוא מיוחד בפני עצמו. אם הספר יצליח, אשמח להוציא לו ספר המשך'". עטרה: "דווקא בעולם הטכנולוגי של אינספור מסכים להוציא לאור ספר יחד עם ילדך נותן תחושת כבוד וסיפוק. ל'מיוחד' יש מסר אוניברסלי, שמדבר לכל ילד בעולם ומתאים לכל מקום ולכל שפה".

logo בניית אתרים