שיר:
מַסָּע אִישִׁי / יפה כפיר
הָאֵשׁ נָגְעָה בְּנִשְׁמָתִי.
שָׂרַדְתִּי אוֹתָהּ.
אֲנִי הוֹלֶכֶת בַּדְּרָכִים.
הַכְּאֵב שֶׁלִּי אָרוּז בְּתַרְמִילִי.
עָטוּף הֵיטֵב,
הַרְבֵּה שְׁכָבוֹת עוֹטְפוֹת אוֹתוֹ
שֶׁלֹּא יִגַּע בָּאֹשֶׁר הַמֻּנָּח בַּחֲבִילָה שֶׁמִּתַּחְתָּיו.
אֲנִי נוֹשֵׂאת אוֹתָם אִתִּי, אֶת הַכְּאֵב וְאֶת הָאֹשֶׁר.
הוֹלֶכֶת בַּמַּסָּע שֶׁל הַחַיִּים עִם הַמַּשָּׂא שֶׁלִּי.
הוֹלֶכֶת וְחוֹזֶרֶת,
יוֹצֵאת וּבָאָה,
פּוֹתַחַת שַׁעַר וְסוֹגֶרֶת דֶּלֶת,
עוֹבֶרֶת בֵּין הַהֵיכָלִים,
הָאַרְמוֹנוֹת,
הָרִים,
בְּקָעוֹת,
עוֹלָה, יוֹרֶדֶת.
חוֹוָה אֶת הָעוֹלָם בְּכָל חוּשַׁי.
כּוֹאֶבֶת - וּמְאֻשֶּׁרֶת.
יוֹדַעַת - אֵין מוֹצָא: שְׁנֵיהֶם שָׁם בִּשְׁבִילִי - תָּמִיד:
הָאֹשֶׁר - וְאִתּוֹ הַכְּאֵב.
שְׁנֵיהֶם.
תָּמִיד אִתִּי.
