ההצגה אסירי המחשבה יוצאים לחירות/ דורית יניב
מופע התיאטרון הקהילתי "אסירי מחשבה" המשותף לסטודנטים ואסירים משוחררים הועלה באקדמית גליל מערבי והיווה נקודת שיא של סדנה ארוכה שהעבירה את המשתתפים בה תהליך עמוק
לאחרונה, הועלתה באקדמית גליל מערבי ההצגה "אסירי מחשבה", יצירה משותפת של החוג ללימודי תיאטרון במכללה והרשות לשיקום האסיר. ההצגה הינה תוצר קולקטיבי של הסטודנטים בשנה ב' ללימודי תיאטרון בהתמחות תיאטרון קהילתי ושל אסירים משוחררים. שתי הקבוצות נפגשו אחת לשבוע במשך כתשעה חודשים ואתגרו זה את זו בשאלות שנוגעות בתפיסות ערכיות בסיסיות של החברה בה אנו חיים. פרופ' פיטר הריס, ראש החוג לתיאטרון באקדמית גליל מערבי הנחה וליווה את התהליך יחד עם נציגת הרשות לשיקום האסיר עו"ס סיהאם אבו ריא.
תיאטרון קהילתי הוא שיטת עבודה קבוצתית-קהילתית המעודדת ביטוי אמנותי, תוך כוונות לעורר העצמה ושינוי. זהו סוג של תיאטרון מקומי שנוצר בתוך, על ידי ועבור הקהילה במטרה לשרת את הצרכים החברתיים של האוכלוסיות המשתתפות. התהליך מתבסס על גיבוש קבוצה יוצרת, ותרגול טכניקות תיאטרון המאפשרות להם להעמיק במגוון סוגיות מזווית שונה ולהעשיר את עולמם. הם לומדים את עבודת השחקן דרך אימפרוביזציות, עבודה על דמויות ותרגול היכולת לעבוד עם ולהכיל פרטנרים שונים, ועוד. בסיום התהליך עולה הצגה המורכבת מחומרים אישיים של המשתתפים. הדרמה מייצגת את הקהילה ממנה באה, תוך כדי שהיא מנסה להעביר מסר, ולהעלות בעיות על פני השטח, ולהפוך את הצופים לשותפים לחוויה.
ההצגה שמורכבת מתיאטרון תנועה, שירים וקטעי משחק, חושפת את הצופה לתהליך שעברו המשתתפים ולשינוי שחל בהם, בפיתוח היכולת להתבוננות אמפטית, קבלה והכלה של הזולת - העבריין, השונה, החריג, הסובל, הנפגע והפוגע. ההצגה מתמודדת עם היכולת להביע ולקבל ביקורת ביחס לנושאים קשים לעיכול כמו פשעים וקורבנותיהם, תהליכי וקשיי השיקום ועוד. סצנה שעסקה ברצח על כבוד המשפחה הייתה טעונה במיוחד מתוקף היותם של המשתתפים בני תרבויות וערכים שונים וביניהם גם כאלה שזו העבירה שבצעו. השאלות, לעיתים ויכוחים לוהטים, וסצנות תיאטרון שנוצרו מאלה נגעו בנושאים מורכבים - מלקיחת חיים של אדם אחר ועד לנסיבות המביאות אדם לפשוע, דיכוי העולם הרגשי על ידי הורים והתסכול והתפרצות האלימות כתוצאה ממנה, התמודדות של האסיר שישב על רצח עם הדעות וחוסר הנכונות של החברה להכיל בתוכה אסירים משוחררים ועוד. ההצגה יצרה שיח ודיון על דילמות שונות בהקשר של קבלת האסיר המשוחרר בקהילה ועימתה את קהל הצופים עם תפיסות המוסר של החברה הישראלית על גווניה הרבים.
״במפגשים שלנו עם האסירים המשוחררים עברתי שינוי אישי שאפשר לי לשנות נקודת מבט על ה"שונה", מספרת הילה, סטודנטית שנה ב' לתיאטרון. "זה הביא אותי להסתכל על כל דבר ולחפש את התמונה המלאה רגע לפני שאני "יורה" את הדעה החותכת שלי לאוויר".
ראש החוג לתיאטרון באקדמית גליל מערבי, פרופ' פיטר הריס: "הסטודנטים והאסירים המשוחררים עברו תהליך משנה חיים. ממפגש ראשוני רווי חשד, פחד וחוסר אמון נוצר תהליך שבו כל צד העז להתעמת עם הצד השני על שאלות של כנות לגבי חשיפת רגשותיהם, עמדותיהם ויחסם האמיתי זה לזה, שכללו ביקורתיות ושיפוטיות. עם סיום התהליך התבטאו האסירים ביחסם לקבוצה במושגים כמו 'משפחה' והסטודנטים כינו את האסירים חברים. וכל זה מתוך התבוננות מפוכחת שאינה מפחיתה מחומרת הפשעים אך מסתכלת על האחר בגובה העיניים כאדם. אני מברך את הסטודנטים וחבריהם לסדנה על תהליך מעמיק ומלמד שעברו יחד בצורה מופלאה".
