מילה טובה על רות דנון/ תומר פישר
מה שמדהים ביוצרים בארץ לדעתי - באמת, זה אלה שהולכים קדימה ומנסים להיות נאמנים לדרך המקצועית שלהם. אני מתחבר לאלה שבוחרים לצאת למסע מוסיקלי, טקסטואלי, רגשי ולנסות להביא משהו אחר. אני כבר הרבה זמן לא כתבתי על אלבום - והרגשתי שזה הזמן לחזור.
האלבום הזה אומנם יצא כבר, אבל מה שלא נאמר - של רות דנון, מביא אתו שפה אחרת שלא השאירה אותי אדיש לרגע. הוקסמתי גם מהיכולת לשבור מסגרות בזכות הביטים הלא שגרתיים, המוסיקליות הנדירה של רות - והיכולת שלה פשוט להיות היא. לקח לי זמן להתחבר אליה ואולי בגלל זה - תוך כדי ההאזנה של האלבום, הרגשתי הרבה יותר קרוב אליה במסע הרגשות שהיא מפיצה לאורך האלבום.
"שמיים" שפותח את האלבום, הזכיר לי בסאונד שלו את ברי סחרוף ורע מוכיח שהרשו לעצמם באלבום 11 א' ללכת קצת יותר רחוק.. ובכל זאת רצף השורות החוזרות על עצמן.. נדירות. "הבית שלי ינשום שמיים, ישאף וינשוף. בלילה, אפתח החלונות.. לרוחות, חשיכה וסחרחורות". ההפקה המוסיקלית של שי לוינשטיין לא שגרתית ולוקחת את המאזין לקצה. ובתוך כל הטירוף, הקול של רות עדין, לא נסחף במורד הזרם, לא צועק, אלא מבקש נחמה.
ב"כמו עץ", הרגשתי את ההתכתבות שלה עם "יונתן" של יונה וולך, "הם עוד יפחדו, הם עוד יתכווצו מפחד, יפערו פיות ועיניים מגודל האימה". אחרי התזזיתיות המכונתית, מגיע "ריקוד" החלומי שבה היא מרחפת בין צלילי סינתי, צ'לו ואווירה קוסמית. ובכל זאת, יש גם שירים בלבוש קצת יותר אינטימי, "חלום:מפתחות" על חיפוש ואיבוד דרך ביחסים. המלודיה שבתה אותי מהאזנה ראשונה. "משהו מתקרב" מחזיר ללב הפועם המונטוני ולראשונה ב"מה שלא נאמר", שומעים את חליל הצד של רות - שמצליח בתוך כל הסחרחורת - לזרות מעט יופי על האלקטרוניקה.
מוסיקלית, הוא אלבום מאתגר, לא קל בהאזנה ראשונה.. אלא מלא בטקסטורות יפהפיות, אמיץ באמירתו הכנה ובעיקר מביא עולם עשיר, פנימי שמצליח גם בשקט וגם בתנודות הרוטטות, למצוא פינה חמה בלב המאזין. אני התאהבתי.
שירה, מלים ולחנים: רות דנון
חוץ מ"כבד על עפעפינו העולם" - מלים: לאה גולדברג
הפקה מוזיקלית: שי לוינשטיין
עיבוד צ'לו "הגוף בוגד", "חלום: מפתחות" - רות דנון ואיליי צ'סטר
גיטרות, סינת'ים ותכנותים: שי לוינשטיין
נבל קלטי: קטרין לסקו
צ'לו: יונתן ניב
רביעיית סקסופונים: נועם דורמבוס
כלי הקשה: רוני וגנר
פסנתר ב"משחק ילדים": טליה אליאב
חליל צד: רות דנון
מקהלת קולות: רוני וגנר, אולי דנון, שי לוינשטיין, רות דנון
תומר פישר - זמר- יוצר, עורך מוסיקלי ושדרן ברדיו קול הנגב. משדר בימי חמישי את פעמיים כי טוב - שבה נותן
מקום לאומנים חדשים. יום חמישי - 14:00-16:00
שחר כהן-עורך מוזיקה בכיוון הרוח
