סקירת הסרט ארץ דבש/ מארי רוזנבלום
ארץ דבש ,בימוי: לג'ומיר סטפנוב, תמרה קוטסווקה. 85 דקות
סקירת הסרט ארץ דבש/ מארי רוזנבלום
ארץ דבש ,בימוי: לג'ומיר סטפנוב, תמרה קוטסווקה. 85 דקות
בטעות, פשוט בטעות, נכנסתי לסינימטק לאולם אחר. וזמן רב עבר עד שקלטתי שבמקום לראות את "כולם יודעים" עם פנלופה קרוז ולוויאר בארדם אני בסרט מעולם אחר.
ואיזה רווח.
עכשיו לעניין.
הסרט "ארץ הדבש" מקדוניה 2019 הוא הסרט הטוב ביותר שזכה בדוקאביב 2019. הסרט גם זכה בתחרות הבינלאומית בפסטיבל סאנדאנס 2019 על הסרט הטוב ביותר ועל הצילום הנפלא.
הסרט מתרחש במקדוניה הצפונית שבאירופה ומציג ברובו את דמותה של הטידזה מורטובה שהיא כנראה הדבוראית האחרונה שעדיין רודה דבש מכוורות טבעיות. הכוורות חבויות בפסגות צוקים, בנקיקים שאליהם היא נאלצת לטפס בשבילים.
הטידזה אשה, בשנות החמישים, החיה כמעט לבדה בכפר מבודד המורכב מכמה מבני אבן ואין בו חיבור לחשמל או למים או לכל דבר אחר.
הטידזה מתקיימת בעיקר מליקוט דבש מכוורות טבעיות בתוך הכפר או במקומות בתוך ההרים הסובבים את הכפר. היא ואמה הנכה, העוורת והחולה גרות שם והבת, הטידזה, מטפלת בה ללא טיפול רפואי. כולם עזבו את הכפר.
הסרט הזה מיוחד מכמה סיבות:
- המצב בפתיחת הסרט נשאר סטטי לאורך רב הסרט.
- אין בו כל התפתחות דרמטית. הצופה חייב להכיל מבט על דרך חיים אחרת.
- ההומור בסרט דק ובתוך כל השקט הארוך הוא בולט ביופיו.
- מערכת קשרים בין אם לבתה, נדירה, שונה, כנה בפשטותה.
- מערכת קשרים עדינה ויפהפייה בין ילדי המשפחה המהגרת.
משפחה טורקית מגיעה לכפר עמוסת ילדים ונוצר חיבור בינה לבין הילדים הצעירים. למשפחה יש גם עדר בקר שלעיתים קשה מאוד לצפייה היחס של אותה משפחה לבעלי החיים.
המשפחה מנסה לייצר דבש על ידי כוורות, מעשה ידי אדם ונוצר קונפליקט בין הטידזה לבין המשפחה בין רדיית דבש בשיטה הישנה מול השיטה החדשה.
לרגע מסויים המשפחה הטורקית מאיימת על המשך חייה של הטידזה ואמה ואנו מלווים את שתי המשפחות בחוויותיהם ובקשיהם לשרוד.
צמד הבמאים תמרה קוטבסקה וליאובומיר סטפנוב מתארים בפשטות את המציאות בכפר הנטוש באמצעות דיאלוגים בין הטידזה לאמה ובין הטידזה למשפחה הטורקית.
צילומי שוטים בחשיכה, לאור הנרות, יפהפיים.
שיחות בין האם לבתה גורמות לצופים פרצי צחוק. מעודן ויפה.
ולחשוב שאני הגעתי בטעות לסרט....
