סיפור תלמודי:
דמו של זכריה/ מתוך תלמוד בבלי מסכת גיטין


אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה:

 

סָח לִי זָקֵן אֶחָד מֵאַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם:

 

בְּבִקְעָה זוֹ הָרַג נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים מָאתַיִם וְאַחַת עֶשְׂרֵה רִבּוֹא

 

וּבִירוּשָׁלַיִם הָרַג תִּשְׁעִים וְאַרְבַּע רִבּוֹא עַל אֶבֶן אַחַת.

 

עַד שֶׁהָלַךְ דָּמָם וְנָגַע בְּדָמוֹ שֶׁל זְכַרְיָה.

 

מָצָא אֶת דָּמוֹ שֶׁל זְכַרְיָה שֶׁהוּא רוֹתֵחַ וְעוֹלֶה.

 

אָמַר לָהֶם: מָה זֶה?

 

אָמְרוּ לוֹ: דַּם זְבָחִים שֶׁנִּשְׁפַּךְ.

 

אָמַר לָהֶם: הָבִיאוּ דַּם זְבָחִים וְאֶבְדֹּק,

 

הֵבִיאוּ וְלֹא נִמְצְאוּ דּוֹמִים זֶה לָזֶה.

 

אָמַר לָהֶם נְבוּזַרְאֲדָן: אִם תֹּאמְרוּ לִי – מוּטָב,

 

וְאִם לֹא – אֶסְרֹק אֶת בְּשַׂרְכֶם בְּמַסְרְקוֹת שֶׁל בַּרְזֶל.

 

אָמְרוּ לוֹ מָה נֹאמַר לְךָ?

 

כֹּהֵן וְנָבִיא הָיָה בֵּינֵינוּ וְהָיָה מוֹכִיחֵנוּ עַל עֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדֵינוּ,

 

עָמַדְנוּ עָלָיו וַהֲרַגְנוּהוּ,

 

וְזֶה כַּמָּה שָׁנִים שֶׁאֵין דָּמוֹ נָח!

 

אָמַר לָהֶם: אֲנֵי אֲפַיְּסֶנּוּ.

 

הֵבִיא סַנְהֶדְרֵי גְּדוֹלָה וְסַנְהֶדְרֵי קְטַנָּה וַהֲרָגָם עַל הַדָּם – וְלֹא נָח;

 

פִּרְחֵי כְּהֻנָּה – וְלֹא נָח;

 

בַּחוּרִים וּבְתוּלוֹת – וְלֹא נָח;

 

תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּם – וְלֹא נָח.

 

עַד שֶׁהָרַג עָלָיו תִּשְׁעִים וְאַרְבַּע רִבּוֹא.

 

קָרַב נְבוּזַרְאֲדָן אֶצְלוֹ וְאָמַר: זְכַרְיָה, זְכַרְיָה! טוֹבִים שֶׁבָּהֶם אִבַּדְתִּי, וְכִי נוֹחַ לְךָ שֶׁאֲאַבֵּד אֶת כֻּלָּם?

 

מִיָּד – נָח.

 

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִרְהֵר נְבוּזַרְאֲדָן תְּשׁוּבָה בְּלִבּוֹ.

 

אָמַר: וּמָה אִם הֵם שֶׁלֹּא אִבְּדוּ אֶלָּא נֶפֶשׁ אַחַת כָּךְ – אֲנִי שֶׁהָרַגְתִּי כָּל הַנְּפָשׁוֹת הַלָּלוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

 

בָּרַח וְשָׁלַח שְׁטַר צַוָּאָה לְבֵיתוֹ וְנִתְגַּיֵּר.

 

 

logo בניית אתרים