תייר נעצר ליד הבמה ושר איתם בדבקות כשביצעו את Pink Floyd,  הקהל הדתי אהב במיוחד את אדון הסליחות, עיר מקלט ושירו של שפשף ושר בקול גדול "ורואה עתיד / וחושב תמיד / שהכוונה נותנת אמונה",  ערבים שחלפו במקום מחאו כפיים בהתלהבות כשנוגנה הגרסא שלהם לאינת' עומרי ואחרים שרו איתם את "פוג אל נח'ל" שמוכר בביצוע של דודו טסה אבל זכה לעיבוד שונה וגרסא משולבת עיראקית-עברית:

 ב"שורשים" משלבים שחר וההרכב שלוש שפות - עברית, אנגלית ומעט ערבית כשהמוזיקה שנעה בין רוק לאוריינטלי היא הדבק ביניהם, על רקע התפאורה הירושלמית על שלל גווניה ואנשיה היתה שם לרגע הרגשה אוטופית כאילו אין גבולות למוזיקה, וגם לחיבור האנושי. 

המקום  שנבחר מתאים מאוד למופע הזה "שורשים" שמביא את כל ההשפעות המוזיקליות של שחר  וגם משני האלבומים שהוציא: "פה לאחרים" (2013) שהוקדש לשירי משוררים ומחאה חברתית, ו"20 40" שיצא בקיץ 2018 והוא אלבום אישי שמתעד את התבגרותו של שחר ושל הדור שלו (דור הX) בין גיל 20 ל40.

הנה הסינגל האחרון שיצא מתוכו והשיר שמסיים את האלבום "סוף", שנכתב על הולדת בתו של שחר ומות אביו:

הקהל נהנה מאוד והגיב למוזיקה של שחר שיחד עם ההרכב המלווה "ערק רוקס" ממזג היטב בין המזרח למערב, מאמין שהעתיד של המוזיקה הישראלית נמצא בחיבור הזה - שחר וההרכב בהחלט נמצאים בין המובילים אותנו לשם.

שחר כהן והעראק רוקס הם:

יעקב לב שמח - תוף פרסי

יחיאל אלקובי - סאז תורכי

תומר "הארי" קרול - בס בריטית

שחר כהן - שירה וגיטרות

ההופעה הבאה שלהם תהיה בב"ש - 22.7 בקפה לולה.

כתב: ראובן שבת 

צילום: אלסנדרו ויטרבו