סיפור תלמודי:
רבי יהושע וזקני אתונה/ מתוך תלמוד בבלי מסכת בכורות
אָמַר לוֹ קֵיסָר לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה: אִם חֲכָמִים אַתֶּם מִזִּקְנֵי אַתּוּנָא – לֵךְ נַצְּחֵם וַהֲבִיאֵם אֶצְלִי.
אָמַר לוֹ: כַּמָּה הֵם?
אָמַר לוֹ: שִׁשִּׁים אִישׁ.
אָמַר לוֹ: עֲשֵׂה לִי סְפִינָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שִׁשִּׁים חֲדָרִים וּבְכָל חֶדֶר תֵּן שִׁשִּׁים כִּסְאוֹת.
עָשָׂה לוֹ.
כְּשֶׁהִגִּיעַ רַ' יְהוֹשֻׁעַ לְאַתּוּנָא נִכְנַס לְבֵית הַמִּטְבָּחַיִם. מְצָאוֹ לְאָדָם אֶחָד שֶׁפּוֹשֵׁט בְּהֵמָה.
אָמַר לוֹ: רֹאשְׁךָ לִמְכִירָה?
אָמַר לוֹ: הֵן.
– בְּכַמָּה?
– בַּחֲצִי זוּז.
נָתַן לוֹ וְאָמַר לוֹ: תֵּן לִי רֹאשְׁךָ.
נָתַן לוֹ רֹאשׁ שֶׁל בְּהֵמָה.
אָמַר לוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ: אֲנִי רֹאשׁ שֶׁל בְּהֵמָה אָמַרְתִּי? אֲנִי רֹאשְׁךָ אָמַרְתִּי! לְסוֹף אָמַר לוֹ: אִם רוֹצֶה אַתָּה שֶׁאַנִּיחֲךָ לֵךְ וְהַרְאֵנִי פִּתְחוֹ שֶׁל בֵּית אַתּוּנָא.
אָמַר לוֹ: מִתְיָרֵא אֲנִי, שֶׁכָּל הַמַּרְאֶה פִּתְחוֹ – הֵם הוֹרְגִים אוֹתוֹ.
אָמַר לוֹ: טְעַן חֲבִילָה שֶׁל קָנִים, וּכְשֶׁתַּגִּיעַ לְשָׁם זָקְפֶנָּה, כְּמִי שֶׁעוֹמֵד לָפוּשׁ.
הָלַךְ וּמָצָא שׁוֹמְרִים מִבִּפְנִים וְשׁוֹמְרִים מִבַּחוּץ, שֶׁאִם רוֹאִים הַזְּקֵנִים סִמָּן שֶׁל רֶגֶל נִכְנֶסֶת הֵם הוֹרְגִים אֶת אֵלּוּ שֶׁמִּבַּחוּץ, וְשֶׁל יוֹצֵאת – הֵם הוֹרְגִים אֶת אֵלּוּ שֶׁמבִּפְנִים.
הָפַךְ סַנְדָּלוֹ – וְהָרְגוּ אֶת אֵלּוּ שבִּפְנִים; הָפַךְ סַנְדָּלוֹ – וְהָרְגוּ אֶת כֻּלָּם.
נִכְנַס וּמָצָא בַּחוּרִים מִלְּמַעְלָה וּזְקֵנִים מִלְּמַטָּה,
אָמַר: אִם אֲנִי נוֹתֵן שָׁלוֹם לַזְּקֵנִים תְּחִלָּה – אֵלּוּ הוֹרְגִים אוֹתִי, שֶׁיֹּאמְרוּ: אָנוּ גְּדוֹלִים מֵהֶם, שֶׁהֲרֵי אָנוּ יוֹשְׁבִים מִלְּמַעְלָה וְהֵם מִלְּמַטָּה;
וְאִם אֲנִי נוֹתֵן שָׁלוֹם לַבַּחוּרִים תְּחִלָּה – אֵלּוּ הוֹרְגִים אוֹתִי, שֶׁיֹּאמְרוּ: אָנוּ גְּדוֹלִים מֵהֶם, שֶׁאָנוּ זְקֵנִים וְהֵם יְלָדִים.
אָמַר לָהֶם: שָׁלוֹם לָכֶם.
אָמְרוּ לוֹ: מָה לְךָ כָּאן?
אָמַר לָהֶם: מֵחַכְמֵי הַיְּהוּדִים אֲנִי וּבָאתִי לִלְמוֹד חָכְמָה מִכֶּם.
אָמְרוּ לוֹ: אִם כֵּן, נִשְׁאָלְךָ דָּבָר.
אָמַר לָהֶם: שַׁאֲלוּ, אִם אַתֶּם מְנַצְּחִים אוֹתִי – תַּעֲשׂוּ בִּי כִּרְצוֹנְכֶם, וְאִם אֲנִי מְנַצֵּחַ אֶתְכֶם – תֹּאכְלוּ פַּת אֶצְלִי בִּסְפִינָתִי.
אָמְרוּ לוֹ: אֱמֹר לָנוּ דִּבְרֵי בַּדָּאוּת.
אָמַר לָהֶם: הָיְתָה פִּרְדָּה אַחַת וְיָלְדָה, וְתָלוּ שְׁטָר בְּצַוַּאר הַוָּלָד וְכָתוּב בּוֹ, שֶׁהוּא תּוֹבֵעַ בְּבֵית אָבִיו מֵאָה אֶלֶף זוּז.
אָמְרוּ לוֹ: וְכִי פִּרְדָּה יוֹלֶדֶת?
אָמַר לָהֶם: הֲרֵי לָכֶם דִּבְרֵי בַּדָּאוּת.
- מֶלַח שֶׁהִסְרִיחַ בַּמֶּה מוֹלְחִין אוֹתוֹ?
אָמַר לָהֶם: בְּשִׁלְיָה שֶׁל פִּרְדָּה.
– כְּלוּם יֵשׁ שִׁלְיָה לְפִרְדָּה?
– כְּלוּם הַמֶּלַח מַסְרִיחַ?
- בְּנֵה לָנוּ בַּיִת בַּאֲוִיר הָעוֹלָם. אָמַר לָהֶם: הַעֲלוּ לִי חֹמֶר וּלְבֵנִים לְשָׁם.
- אֶמְצָעִיתוֹ שֶׁל עוֹלָם הֵיכָן הִיא?
זָקַף אֶצְבָּעוֹ וְאָמַר לָהֶם: כָּאן.
– וּמִי יֹאמַר שֶׁכָּךְ הוּא?
– הָבִיאוּ חֲבָלִים וָמֹדּוּ.
- יֵשׁ לָנוּ בְּאֵר בַּשָּׂדֶה, הַכְנִיסֶהָ לָעִיר.
אָמַר לָהֶם: הַפְשִׁילוּ לִי חֲבָלִים שֶׁל סֻבִּין וְאַכְנִיסֶנָּה.
- יֵשׁ לָנוּ רֵחַיִם שְׁבוּרִים, תָּפְרֵם.
– הַפְקִיעוּ לִי מֵהֶם חוּטִים וְאֶתְפְּרֵם.
- עֲרוּגָה שֶׁל סַכִּינִים בַּמֶּה קוֹצְרִים אוֹתָהּ?
– בְּקֶרֶן שֶׁל חֲמוֹר.
- הֵבִיאוּ לוֹ שְׁתֵּי בֵּיצִים. אָמְרוּ לוֹ: אֵיזוֹהִי שֶׁל תַּרְנְגֹלֶת לְבָנָה וְאֵיזוֹהִי שֶׁל שְׁחוֹרָה?
הֵבִיא הוּא לִפְנֵיהֶם שְׁתֵּי גְּבִינוֹת וְאָמַר לָהֶם: אֵיזוֹהִי שֶׁל עֵז לְבָנָה וְאֵיזוֹהִי שֶׁל שְׁחוֹרָה?
- אֶפְרוֹחַ שֶׁמֵּת בִּקְלִפָּתוֹ, מֵהֵיכָן הָרוּחַ יוֹצֵאת?
אָמַר לָהֶם: בְּדֶרֶךְ שֶׁנִּכְנְסָה יוֹצֵאת.
- הַרְאֵנוּ כְּלִי שֶׁאֵינוֹ שֹׁוֶה בְּהֶפְסֵדוֹ.
הֵבִיא מַחְצֶלֶת וּמְתָחָה, לֹא נִכְנְסָה בַּשַּׁעַר.
אָמַר לָהֶם: הָבִיאוּ קַרְדֹּם וְסִתְרוּ אֶת הַכֹּתֶל, – הֲרֵי כְּלִי שֶׁאֵינוֹ שֹׁוֶה בְּהֶפְסֵדוֹ.
לִבְסוֹף הֵבִיא אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד לַסְּפִינָה. כָּל אֶחָד שֶׁרָאָה שִׁשִּׁים כִּסְאוֹת בְּחַדְרוֹ
כְּסָבוּר: כָּל חֲבֵרָיו יָבוֹאוּ לְכָאן. אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ לַסַּפָּן: הַתֵּר סְפִינָתֶךָ. בֵּינָתַיִם הֵבִיא עָפָר מֵעֲפָרָם; כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְבֵית הַבְּלִיעִין נָטַל כַּד שֶׁל מַיִם מִבֵּית הַבְּלִיעִין.
כְּשֶׁבָּא לִמְקוֹמוֹ הֶעֱמִידָם לִפְנֵי הַקֵּיסָר וְרָאָם שֶׁהֵם שְׁפוּפִים,
אָמַר: לֹא אֵלּוּ הֵם.
נָטַל רַ' יְהוֹשֻׁעַ מֵעֲפָרָם וְזָרַק עֲלֵיהֶם – הֵעֵזּוּ כְּלַפֵּי הַקֵּיסָר.
אָמַר לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ: עֲשֵׂה בָּהֶם כִּרְצוֹנֶךָ.
הֵבִיא אוֹתָם הַמַּיִם מִבֵּית הַבְּלִיעִין וּנְתָנָם בְּחָבִית.
אָמַר לָהֶם: מַלְּאוּ חָבִית זוֹ וּלְכוּ לָכֶם.
עָמְדוּ לְמַלְּאוֹתָהּ, וְרִאשׁוֹן רִאשׁוֹן שֶׁעֵרוּ לְתוֹכָהּ נִבְלַע.
הָיוּ מְמַלְּאִים וְהוֹלְכִים עַד שֶׁנִּשְׁמְטוּ כִּתְפֵיהֶם – וְהָיוּ הוֹלְכִים וְכָלִים.