שיר:
פֶּרַח-טַיִס צָעִיר לַנֶּצַח (לְנִשְׁמַת גִּדְעוֹן בַּר-שָׂדֶה ז"ל)/ מיכאל רייך

שְׁנַת שִׂשִׁים וּשְׁתַיִם לִוְּתָּה אֶת גִּדְעוֹן

חֲבֵר יַלְדוּת, פֶּרַח-טַיִס צָעִיר לַנֶּצַח

בְּדַרְכּוֹ הָאַחֲרוֹנָה;

בְּעֵינֵי רוּחִי, רְאִיתִיךָ גִּדְעוֹן

שֶׁפָּנֶיךָ אוֹרוֹת כְּתָמִיד אַךְ

בֵּית הָעוֹלָם הָמָה שְׁתִיקוֹת שֶׁל תַּדְהֵמָה,

הוּא חָלַם עַל כְּנָפַיִם – חָלְפָה לְחִישָׁה

וְרַק סָבָתוֹ שֶׁחָזְתָה כִּי צִמֵּחַ כְּנָפַיִם מִסּוּג אַחֵר

הִרְעִידָה אָמוֹת הַסִּפִּים בִּיבָבוֹת קוֹרְעוֹת לֵב כָּל כָּך

עַד שֶׁהָעוֹרְבִים נָטְשׁוּ בְּבֶהָלָה אֶת צַמְּרוֹת עֲצֵי הַמָּקוֹם,

תַּחְתָּם לְכָדוּנִי שַׁרְעַפֵּי שַבְרִירוּתָם שֶׁל הַחַיִּים

וְעַל רֶקַע אַבְנֵי הַבַּזֶּלֶת הַשְׁחוֹרוֹת וְאֶלֶם הַמַּצֵּבוֹת,

לֹא חָסְכוּ מִמֶּנִּי תּוּגָתִי עַל הֶעָוֶל הַגָּדוֹל ;                 

רוּחֹות לַיְלָה טוֹבוֹת יָפִיחוּ בִּתְפִלָּתָן רוּחַ-חַיִּים

בְּמַהוּת זִכְרוֹנְךָ, גִּדְעוֹן

עַד עוֹלָם