ערב שירה בעומר "חופים הם לפעמים"/יבחר גנאור

הַחוֹל יִזְכֹּר אֶת הַגַּלִּים אֲבָל לַקֶּצֶף אֵין זוֹכֵר

זוּלַת הַהֵם אֲשֶׁר עָבְרוּ עִם רוּחַ לַיְלָה מְאַחֵר

מִזִּכְרוֹנָם הוּא לְעוֹלָם לֹא יִמָּחֶה

(מתוך: "החול יזכור" / נתן יונתן)

ביום ראשון 7.4.19, התקיים ביישוב עומר, הסמוך לבאר שבע, ערב הקראת שירה בנושא "חופים הם לפעמים". הערב הוא השישי בסדרה של ערבי הקראת שירה שנערכו בשנים האחרונות בבית הכנסת של קהילת "מגן אברהם" בעומר. קהילת "מגן אברהם" משתייכת לתנועה המסורתית (קונסרבטיבית), ודוגלת ביהדות נאמנה להלכה, פלורליסטית, שוויונית ופתוחה לכל אדם באשר הוא. ערבי הקראת השירה הם חלק מהפעילות של הקהילה המבקשת לרקום יהדות ארצישראלית, על הרצף הקדום שבין מסורת לחידוש. את הערב הפיק והנחה יבחר גנאור.

בערב נכחו למעלה מחמישים אנשים, ששלושים מתוכם קראו שירים שלהם. רשימת המשוררים שהקריאו שירים שלהם כללה (בסדר א.ב.) את: ארלט מינצר, בלפור חקק, בניה איילי, ברכה רוזנפלד, ג'ני פרמינגר, גלית אבגי-כהן, דב בהט, דוד קהירי, הרצל חקק, ורד טוהר, יבחר גנאור, יואב איתמר, יחיאל לוי, יפה חכמון, לאה בוכמן, ליטל דיין, מיקי ניב, נוגה אהודה, ניסן אבדי, ניצה מיוחס אֶלְבָֹּר, סופיה ברג, פנינה אייזנמן, רבקה ראובן, רחלי אברהם איתן, ריבה רוקט, שולמית בת אור, שולמית חוה הלוי, שלמה גנאור, שמעון בארי, שרה מלול, ותמרה אבנר.

בנוסף הוקראו שירי משוררים שלא נכחו בערב. שירים אלו הוקראו על ידי הרַבָּה של הקהילה, דקלה דרוקמן ועל ידי יבחר גנאור. הוקראו שירים של אורה אנוש גרינוולד, אורין רוזנר, אמנון ריבק, דליה רביקוביץ, חיים גורי, חנה סנש, יהודה עמיחי, לאה גולדברג, נתן זך, נתן יונתן, פרימו לוי, רחל חלפי, וריקי דסקל.

הערב נבנה כך שהשירים "דיברו" זה עם זה, ויצרו התכתבות (עם טקסט מקשר בכמה נקודות) - מארג הדוק מאוד. הושמעו גם כמה שירים מולחנים, שאפשרו לקהל לנשום וליהנות מאתנחתא מוסיקלית. התוצאה הסופית הייתה ערב אינטנסיבי מאוד, אך לא ארוך. למרות שכחמישים שירים שעוסקים בחוף אינם יכולים לייצג את מכלול השירה העברית שעוסקת בנושא החופים, המדגם נתן טעימה משמעותית של החופים בשירה הישראלית. הוקראו שירים שעסקו בחופים פיזיים ואחרים שהשתמשו בחוף כמטפורה.

הערב נפתח בביצוע של אריק איינשטיין לשיר "חופים הם לפעמים" שכתב נתן יונתן והלחין נחום היימן. השיר התפרסם ב- 1962, בספר "שירים לאורך החוף". ספר ששיריו יכולים למלא ערב שלם של שירים על חופים.

כמו השיר הזה, חלק מהשירים בערב הסתכלו על החוף מכיוון היבשה. שירים אחרים תיארו את ההגעה לחוף מהפלגה בים, שלעיתים הוא סוער ומסוכן. לכן, החוף הופיע בשירים רבים כמטפורה למקום בטוח אליו מגיעים ממקום מסוכן. שירים אחרים, בעקבות המליחות של מי הים, עסקו בזיהוי המטפורי של החופים עם דמעות וכאב. 

הוּא אָמַר שֶׁהוּא אוֹהֵב אֶת רֵיחַ הַבִּשּׁוּל

הַנִּדְבָּק אֶל עוֹרָהּ, אֶל שְׂעָרָה, אֶל קְפָלֶיהָ

מַזְכִּיר לוֹ אִמָּא וּבַיִת וְחֹרֶף,

מַזְכִּיר לוֹ חוֹף מִבְטָחִים.

(מתוך: חוף מבטחים / ורד טוהר)

בשירים רבים, החוף תואר כזירה של חזרות ושינויים, של גאות ושפל. שירים אלו עסקו בין השאר במחזור החיים, בהזדקנות, במבט על הזמן החולף ובפרספקטיבות שונות שלו.  שירים רבים עסקו באהבה, במתוק ובמר, וכמובן במלוח.

הוּא טוֹבֵעַ בְּיַם הָאַכְזָבוֹת

נֶאֱחָז בְּשִׁבְרֵי סְפִינוֹת טְרוּפוֹת

וְאֵין לוֹ חוֹף

אֲפִלּוּ בַּלֵּילוֹת.

(מתוך: בא בימים / דוד קהירי)

הערב ננעל בהשמעת השיר "הליכה לקיסריה" של חנה סנש עם הלחן של דוד זהבי. שיר שהוא תפילה להמשיך הלאה.  מתוך הביצועים הרבים של השיר, נבחר הביצוע המרגש של הברירה הטבעית, שהתפללו את השיר באופן מאוד נוגע.

כְּשֶׁהַיַּם יֹאמַר "חוֹף"

וּכְשֶׁהַחוֹף יֹאמַר "יַם"

תָּבוֹא גְּאוּלָה לָעוֹלָם

יַחְזֹר הָעוֹלָם לַתֹּהוּ.

                      (מתוך: "הים והחוף" / יהודה עמיחי)