שיר:
שָׁקוּף אֲנִי עוֹבר / דויד מנשה

 

אֲנִי הוֹלֵךְ הוֹלֵךְ וְנֶעְלַם

וְלִבִּי שֶׁלֹּא קַיֵּים

נָח בְּתוֹךְ הַגְּלִימָה הַשְּׁקוּפָה

מְרַחֵף בַּלֹּבֶן עַרְפִלִּי לִקְרַאת

הַשָּׁחוֹר הַקְטִיפַתִי שֶׁעַל

גְּבוּל הַחֲלוֹם

וּמֵעֵבֶר לוֹ אֶרֶץ הָרָחַף

שָׁם מְשַׂחֵק אֱלֹהִים שֶׁלֹּא רוֹאִים אוֹתוֹ

עִם הַחַתָּלְתוּלָה הַמֵּתָה

הָרוֹדֶפֶת בְּסַקְרָנוּת מַכְמִירָהּ

אַחֲרֵי עָנָף שָׁקוּף

וְגַם אֱלֹהִים צוֹחֵק.

וּכְשֶאֶעֱבוֹר בְּשָׁקוּף

אִמְרוּ קַדִּישׁ

וְאָמֵן אוֹמָר לָכֶם אָמֵן.

1979

 

 

 

חפש באתר
טואול - בניית אתרים