ההצגה הכתובה בתאטרון הספריה/ ראובן שבת

הוא גדול ההומריסטנים שהיו כאן עד היום, ואחד מטוב הסאטריקנים בוודאי. אפרים קישון הוא סופר שמעולם לא נס ליחו.

המחזה שכתב הכתובה, הוא תיאור סאטירי עדין אבל משמעותי בחייה של משפחה ישראלית אשכנזית בורגנית אי שם בישראל בתחילת שנות השישים.

שש דמויות על הבמה. אב נרגן, איש כפיים ועמל, אשתו המתוסכלת. בתם היפה והמסובכת. שכנה תאוותית ושני מחזרים שונים של הבת. פקיד אפור ומרובע וחקלאי מחוספס מהקיבוץ.

כולם בחיפוש היסטרי אחרי כתובה שנעלמה ואיננה ובדרך לשם נחשפות בעיותהם ,נגלים סודות, עולים על פני השטח כאבי עבר והחמצות. אבל הסוף, ההפי אנד גובר כצפוי על הכל.

הכתובה היא קומדיה טובה מאוד. הדמויות הם בצפיות שלהן בהחלט. העלילה נעה היטב

ותמונת המצב בכללותו מחזירה אותנו לקסמם התם של ימיה הראשונים של ישראל שהיו צנועים ופשוטים ואולי גם יפים יותר.

ברם, המחזה של קישון, בפרספקטיבה של זמן, אינו מתרומם ואינו שייך יותר לכאן.

הוא חסר עומק אמיתי, הוא מצחיק בצחוק קצר וחטוף, ויש בו שטחיות מה.

למרות כל אלו ההצגה והמשחק היו טובים ומשעשעים למדיי. ואלו חיפו ומחפים על חסרונות אלה.

מאת     אפרים קישון

בימוי     אבישי בן גל

תפאורה            סלבה מלצב

תלבושות           נטשה מנטל

תאורה  יאיר סגל

עריכה מוזיקלית אבישי בן גל

הדרכת טקסט    ענת זמשטייגמן

בהשתתפות

אלימלך ניר מנקי / דיויד לוינסקי

שפרה   ענת זמשטייגמן / מיכל אטלס

יפה       פזית ירון מינקובסקי / יעל פרימר

בוקי      מיכאל גמליאל

איילה    דניאל היב / בל וענונו

רוברט   טל וייס / גיא גבל / אבירם אביטן