שיר:
כואב ואסור/ צביקה ניר 

הַמֶּתַח הַזֶּה שֶׁל לִפְנֵי

מְצוֹפֵף אֶת רִקְמַת הָעֶצֶם שֶׁלִּי

מְרַסֵּק מֵעַל גַּבִּי

אֶת שַׁעֲרֵי הַבַּרְזֶל הַחֲלוּדִים

אֲנִי מְצַפֶּה בִּדְרִיכוּת

אֶל אֲלֻמּוֹת הָאוֹר שֶׁבַּפֶּתַח

אָזְנַי מִזְדַּקְּפוֹת כְּשֶׁל

חַיּוֹת יַעַר מְיֻחָמוֹת

מִתַּעֲנוּג הַמֶּתַח שֶׁל

לִפְנֵי, הַגָּבוֹהַּ, הַחַשְׁמַלִּי

זוֹ הָאֵם הַקַּדְמוֹנִית שֶׁל

הָאַהֲבָה הַנִּצְחִית

לְכָל מַה

שֶּׁכּוֹאֵב וְאָסוּר.