שיר:
בחלל הפנוי/ יוסף עוזר

רוֹנָה מְבַקֶּשֶׁת שֶׁאַחֲרֵי מוֹתָהּ תִּשָּׂרֵף.

שֶׁלֹּא יֵלְכוּ יְלָדֶיהָ לְעוֹד הַלְוָיָה.

וַאֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁחָשְׁבָה עַל מַשֶּׁהוּ אַחֵר,

עַל אֲהוּבָהּ שֶׁעָלָה בַּלֶּהָבָה-

אִילָן! אִילָן! בַּמֶּה תְּבָרֵךְ אוֹתוֹ אֲהוּבָתוֹ,

שֶׁפֵּרוֹתֶיהָ כָּמוֹהוּ,

שֶׁתִּהְיֶה אַהֲבָתָהּ עוֹלָה בָּאֵשׁ כָּמוֹהוּ,

עֵץ דַּעַת עִבְרִי שֶׁעָלָה אֶל הֶחָלָל הַפָּנוּי.

הוּא טִפֵּס לְמַעְלָה

עִם סֵפֶר תּוֹרָה וְצִיּוּר שֶׁל

פֶּּטֶר גִינְז, טֶרֶזְיֶנְשְׁטַאט,

לִרְמֹז דְּבַר מַה לַחֲלַל הַפָּנוּי כָּל כָּךְ פָּנוּי.

הָא, אֱלֹהִים, הוּא בָּחַר לַהֲפֹךְ אוֹתוֹ לְאֵפֶר.

אוּלַי מֵרֹב בּוּשָׁה.

שָׂרַף אֲפִלּוּ אֶת תְּמוּנַת הַיֶּלֶד הַיָּפֶה שֶׁכְּבָר נִשְׂרַף.

וְאֶת הַתּוֹרָה הַקְטָנָה.

זֶה מַה שֶׁהֵנִיעַ אֶת רוֹנָה

לְהַבִּיעַ אַהֲבַת לֶהָבָה.

וֶאֱלֹהִים?

מִזְּמַן מַעֲדִיף פְּרוֹזָה עַל שִׁירָה.

וְשָׁרָה "הָאַהֲבָה הַמְּכַשֶּׁפֶת", שֶׁל מָנוּאֵל דֶּה פָאיָה,

וְדּוֹהֲרִים בְּקַשְׁתוֹת כִּנּוֹרוֹת זַנְבוֹת הַסּוּסִים,

וּפוֹצֵחַ "מְחוֹל הָאֵשׁ"

שֶׁאֹהַב, שֶׁלֹּא אֶתְיָאֵשׁ.

זֶה לֹא מֻפְרָךְ לַחְשֹׁב שֶׁקַּר לוֹ

שֶׁמַּה שֶּׁנִּשְׁאַר זֶה

לְהִתְחַמֵּם בְּאֵשׁ הָאוֹהֲבִים.

19/12/18