מאמר:
הזמנה לגילוי משותף/ ד"ר ברכה קליין תאיר

סוף שנה. חשבון נפש: האם אנחנו אוחזים בהגה החיים בידנו ועושים את העבודה לשמה אנחנו קיימים, או, נגררים, נשלטים, נהנתנים, שורדים? האם אנחנו מכירים את הכוחות המנהיגים את הקיום שלנו ביום יום, או, פשוט נסחפים עם הזרם? האם אנחנו מצליחים לפעול לתיקון עצמי כדי להשיג את חירותנו ואת הפוטנציאל השלם שאנחנו, או, כל יום משכפלים את המוכר? האם אנחנו משפיעים ממקום של נוכחות שקטה ועמוקה אשר מביאה השראה, או, מנסים להוכיח?

האם אנחנו בכלל קשובים ל"קלפים" הסמויים שקוסמוס חילק לנו לאחרונה? מה הם מנסים לומר לנו?

שאלות מהותיות שאני מרבה לשאול בכול כתביי ובפגישות שלי. השאלות באות לעורר את המודעות שלנו לכך שכולנו נמצאים היום בתוך מיצרים מאוד לוחצים ומכאיבים. לא כולנו עדיין ערים ללחץ. אך בטרם נזמן לחיינו התנסויות לא פשוטות שתעוררנה אותנו, קוסמוס מחלק לכולנו "חפיסות קלפים" שמרמזים על כיוון היציאה מהמיצרים, היציאה ממדיום ארץ הכול כך מוכר ומקבע...רמזים לצמיחה, התחדשות והשתנות. עלינו להעז פשוט להתחיל לשחק. יש לנו הזדמנות להיות הבוראים של עצמנו ושל מציאות קיומנו. איננו צריכים אימון, סדנה או קורס כדי לדעת מה צריך לעשות ואיך. אנחנו רק צריכים להעז ליצור תנועה חדשה שתביא להבנה חדשה שכבר קיימת בתוכנו ומחכה לנבוט.

אם בעבר שינויים מסוג זה לקחו שנים, היום הכול מואץ. היום, הפרשי הפוטנציאל = הפרשי התדרים, הפרשי העוצמות, הפרשי הידע וההבנות, גלויים וגורמים לחיכוך ועימותים וכתוצאה, גם מצטמצמים (רק אם נחבק אותם). למה? כי הגיע הזמן להניח להתעסקות עם סימפטומים ולאחוז בשורשי הדברים. רק אחיזה בשורשי הדברים היא אחיזה באמת, אחיזה באנחנו האמיתי והעילאי, אחיזה בהשראה גבוהה ובחכמה תבונית. כלומר, אחיזה במחשבת הבריאה – תבנית הבריאה.

מתוך ניסיוני רב השנים, רב הנתיבים, רב דיסציפלינות הידע, היום יותר מאי פעם, אחיזה בתבנית הבריאה שמורכבת גם ממבנה והחוקים שלו וגם מהכישרון להפעיל את התבנית הלכה למעשה, סייעה בידיי לעשות קפיצות קוואנטיות באבולוציה של עצמי. בחרתי לפסוע בנתיב הנכון של החיים, מבינה את התכלית הקיומית שלי, את המשמעות לכול ההתנסויות, מקבלת החלטות מדויקות, ממקדת מאמץ, משאבים וזמן להשיג את הדברים הרלוונטיים, יוצרת חדשנות קוגניטיבית שמאפשרת לי  ליצור מחר חדש כל יום מחדש ובגדול, עושה אבולוציה מודעת, מממשת פוטנציאל גדול יותר ומגיעה להישגים חומריים ורוחניים כאחד. עדיין דרכי ארוכה אבל קלה ומהירה יותר, עד שאהיה ראויה להתכלל מחדש עם נקודת המוצא שלי.

הכול מתחיל מהנקודה, מהטיפה, מהמקור, מהשורש, שמות שונים לאותו דבר (קראו את מראת הידע שורשיו בשמיים...). זו נקודת השלם שאנחנו, העוצמה הנעלמה, מלוא הפוטנציאל של יצור אנוש אמיתי ועילאי (הפרוטוטיפ). כדי להשתוות בצורה לנקודה זו הלכה למעשה, עלינו להתחיל בתנועה מעגלית – רקורסיבית  שתמיד מסתחררת סביב נקודת המהות – נקודת המוצא (ולכן היא לא תנועה ספיראלית), ועל פי חוקיות מסוימת (סדרת פיבונאצ'י). זו תנועה  אינסופית של הסתעפות/חקירה, פירוק, גילוי (9 שלבים) – התמקדות/התכללות (9 שלבים) המתנהלת על פי חוק מערכות 18. כל השגה מרימה להנחתה חדשה, לגילוי חדש, לעוצמה חדשה.

תארו לכם את היום יום שלכם, או את התנהלות ארגונכם, לו הייתם נעים על פי החוקיות הזאת?

ניתן לומר שזו תנועה מאינות , לכוליות, לאינות, לאי קיום, לכוליות שלמה. ננסה להתעמק. התנועה מתחילה מנקודת המוצא – אינות. היא נטולת צורה אבל מכילה את מלוא הפוטנציאל. היא נפתחת, משכפלת את עצמה, מסתעפת, נאצלת (בדומה לעובר או לזרע של צומח), עד שהיא מגיעה לקצה ההתפתחות של "השלד" – המבנה של דבר מה (דומם, צומח, חי, אדם). כלומר עד שהיא משיגה כוליות, כלי, צורה (אבולוציה ארצית). זהו גבול ההתפשטות. בדומה לגלי הים שמגיעים לחוף, גבול ההתפשטות שלהם, ואז חוזרים לנקודת המוצא.  גם אנחנו שהשגנו "שלד" של אדם, חייבים לחזור אל נקודת המוצא שלנו כאדם מדבר, יצור אנוש אמיתי ועילאי (אבולוציה אוניברסלית). הדרך חזרה עוברת דרך השלבים: מכוליות לאינות ומאינות לאי קיום (מאבולוציה ארצית, לאבולוציה שמימית, לאבולוציה אוניברסלית. קראו את מראת הידע: לרוץ כפליים מהר יותר). בדרך חזרה עלינו למלא את "השלד" בתוכן האמת, בפנים גלויים רבים, בעוצמות שונות, כי אחרת לא נצליח לחזור.  אין המדובר בהאבסה (זה מה שעשינו בתהליך בניית "השלד" עד שהגענו לחוף), אלא בהשגת עוצמה מרוכזת בעזרת פתיחת צופני ארכיבי מוח ותאים הנושאים את כל זרעי הסוד שאנחנו: ידע, עוצמות, יכולות, התנסויות מרגע הנשימה הראשון שלנו אי פעם. רק כאשר מילאנו את "השלד" בעוצמות, אנחנו מסוגלים לפתוח את השערים לנקודת המוצא שלנו ולהשיג את השלם שאנחנו בפועל ולא רק בפוטנציה – להשיג כוליות קריסטלית.

מהו מבנה הכלי/הגוף שעל התנועה האוטופואטית (הכישרון) לנהל?

תבנית הבריאה של כל המערכות הקיימות (דומם, צומח, חי, אדם...או כל מערכת כמו ארגונים, מדינה, פלנטה, גלקסיות), בנויה משלושה מעגלים, סוד בתוך סוד. לכול מערכת ספציפית: דומם – צומח – חי  - אדם, יש מרכיבים ומערכת יחסים בין המרכיבים אופייניים לעצמה, שעושים את ההבדל בתוך המערכת (סוגי דוממים, צמחים, חיות ואנשים) ובין המערכות:

מעגל חיצוני (צליל/מים) - פוטנציאל אינסופי חסר ממשות חומרית. הטבע העליון נעדר צורה או עולם האינסוף ("קבלה"). נשימה. כוללויות האמת ("ספר הידע"). סודות ממדי האמת הם הסוד של  יצור אנוש שהוא הפרוטוטיפ. המעגל החיצוני מתדלק את הבריאה כולה (בדומה למים שזורמים מלמעלה למטה). ספירות כתר – חכמה, עולם אדם קדמון – עולם האצילות (ממדים 9-10). או ליסוד י' במושג י.ה.ו.ה.

מעגל אמצעי (אור/אוויר) - מערכות אלוהותיות בוראות (נשמות, היררכיה של עוצמות, תוכניות לאבולוציה, תקנות), ומערכות תפעוליות (סדר, בקרה, השפעה). אלו  מערכות המאפשרות חיים (תודעה בוראת - מחשבה יוצרת). בשפת הקבלה מעגל זה שווה לעולמות הבריאה והיצירה. ספירת בינה (ממד 8). או ליסוד ה'-ו' במושג י.ה.ו.ה.

מעגל פנימי (אש) - מערכות הקיום, האבולוציה והטרנספורמציה (עשייה, סיבה-תוצאה, התגלמות - התפתחות- השגה). בשפת הקבלה מעגל זה שווה לעולם העשייה/גשמי/השלם האטומי בו שוכנים כל הממלכות. ספירות חסד – גבורה – תפארת – נצח – הוד – יסוד – מלכות (7 הסדרים שדרכם אנחנו עושים אבולוציה, ממדים 3-4-5-6-7). או ליסוד ה' במושג י.ה.ו.ה.

ניקח את מבנה האטום כדוגמה לשלושת המעגלים והאנלוגיה שלו לעצמנו.

באטום גרעין המורכב מפרוטונים (+/מעגל האש) ומנויטרונים (0/מעגל האור). מספר הפרוטונים והנויטרונים גם יחד קובע את המסה (המשקל) האטומית  של האטום.

פרוטון: מספר הפרוטונים בגרעין מגדיר את התכונה האטומית המבדילה בין חומר אחד למשנהו (בין דומם – צומח – חי – אדם ובתוך כל אחד מהם). מספר זה הקרוי מספר אטומי של היסוד, קובע את תכונותיו הכימיות של החומר: צבעו, מרקמו, תכונותיו המכניות, השינויים החלים בו במהלך אינטראקציה עם חומר אחר או עם אנרגיה.

נויטרון: למספר הנויטרונים בגרעין אין השפעה על התכונות הכימיות של היסוד או של החומר, אבל כן יש לו השפעה רבה על היציבות של הגרעין.  הנויטרונים הינם חסרי מטען חשמלי (לא נוטים לאף צד) ולכן קשים לשליטה או למניפולציה. 

באנלוגיה אלינו: גרעין האטום משמעו גרעין המהות שלנו (הפרוטון והנויטרון).

לכל חומר יש גרעין מהות, גרעין המוצא - הנקודה ולכל גרעין מהות יש מודעות של תודעה אוניברסלית. כל הקיים בא לידי קיום ממודעות זו. מכאן שבתוך גרעין מהותנו (מעגל האש) קיימת הספרייה הקוסמית שאנחנו; כל הידע, היכולות, ההתנסויות שעברנו מרגע הנשימה הראשון אי פעם. הוא משקף את השלם שאנחנו, העוצמה ומלוא הפוטנציאל שאנחנו. גרעין המהות הוא השורש שלנו = נקודת המוצא ממנה יצאנו לדרך שנקראת "חיים". "התכונות הכימיות" שלנו בגרעין המהות נשמרות אם כן כמו בפרוטון.

מה שגורם ליציבות גרעין המהות שלנו היא האנרגיה האדירה (נויטרון). בעזרת ידע האמת והתקנות הקוסמיות אשר 'האלקטרון' מביא לפתחו של הגרעין, הפנים הרבים שלנו נחשפים, והחשיפה היא ששומרת על יציבות גרעין המהות.

סביב הגרעין נעים האלקטרונים (-, מעגל הצליל) לא במסלולים היקפיים קבועים. מה שמעניין לגבי האלקטרונים שהמופע שלהם לעיתים הוא חלקיק ולעיתים גל (תיאוריית אי-הוודאות). האלקטרונים קובעים את התגובות הכימיות של האטום (את התנועה של האטום).  במילים אחרות, את הנטייה שלו להיקשר לאטומים אחרים ולמולקולות על מנת לשמור על החומר מסוג מסוים (על תפקוד הפרוטון/נויטרון).

באנלוגיה אלינו: האלקטרון באטום משמעו התודעה שלנו. היא מסתובבת במרחבי הפוטנציאל האינסופי (מעגל הצליל) ומביאה "דלק" להמשך תפקודו התקין של "הפרוטון והנויטרון" שבגרעין המהות שלנו.  כלומר, להמשך האבולוציה שלנו עד שנשיג את השלם שאנחנו.

באמצע תבנית שלושת המעגלים, נמצאת נקודה שהיא הפוטנציאל האנושי. היא השורש מימנה נאצלה הבריאה. כל ההסתחררות של שלושת המעגלים נעשית מתוך קשר עם הנקודה שבמרכז. אם מושכים את הנקודה במרכז כלפי מעלה, אנחנו מקבלים את פירמידת הבריאה. כלומר, פוטנציאל יצור האנוש האמיתי והעילאי נמצא בקדקוד פירמידת הבריאה.

את הנקודה באמצע שלושת המעגלים  אני מכנה WE, בקבלה היא נקראת עולם 'אדם קדמון', ובספר הידע היא נקראת 'הגן ה-13' (הגן האלוהי). לא משנה השם, העיקר שנבין את המהות. הפוטנציאל האנושי, או נשמת האדם הראשון, או מערכת הנשמה הכללית בה קשורים כל הנבראים, הוא כינוי לכלי הראשון הבנוי ממעגלי הצליל – האור – האש שברא האל ומימנו משתלשלת הבריאה כולה. אין הנקודה מתארת אדם, כפי שאפשר היה לשער לפי שמו, אלא פרוטוטיפ של  האלוהות בהתגלמותה הראשונית והמושלמת. ממנו נאצלת הבריאה כולה: אדם קדמון – מדבר (מימוש הפוטנציאל הרוחני – הקומה ה-100) – אדם (האדם הארצי) – חי – צומח – דומם. מכאן שבכל נברא ישנו ניצוץ או מידע מנשמה זו, בין אם הוא מודע לו או לא. בהתעורר רכיב זה מתחיל הנברא את התיקון הרוחני שתכליתו השתוות הצורה עם הבורא והחזרת כל הפנים לחיבור ואחדות.

מכאן; כל אטום, תא, אדם, ארגון, מערכת כלשהי, בנוי משלושת המעגלים + מהנקודה באמצע שהיא תיבת הנדוניה, מעיין נובע, המקור, תכלית הקיום שעלינו להשיג. זו המשמעות של 'חיים'. כול המערכות חייבות תחילה לחזור אל הכוללות הרוחנית מימנה באנו (הקומה ה-100), ומימנה להמשיך את המסע אל קדקוד הפירמידה WE למימוש מלוא הפוטנציאל האנושי (הפרוטוטיפ).

ההתפתחות שלנו אל עבר מימוש מלוא הפוטנציאל שלנו כיצורי אנוש אמיתיים ועילאיים,  מתרחשת רק  אם יוצרים קואורדינטה בין שלושת המעגלים: האש - האור - הצליל וביניהם עם נקודת המוקד המהותית WE. מכאן שמידת היכולת ליצור קואורדינטה בין שלושת המעגלים, ובינם לבין הנקודה שבמרכז WE, יוצרת למשל את ההבדל בין אדם לאדם. למרות שבמהות כולנו זהים, כל אחד ניצב על שלב אחר בסולם האבולוציוני.

מהי המשמעות של השגת קואורדינטה?

כילול = אחדות: רצון לעבוד למען תכלית זהה (מהותית ופונקציונלית) ובאותה כוללות של איחוד (עם אותם אנשים/חלקיקים אשר ביניהם נמצאים גם 'אויבים').

התכללות משמעה בניית שדה מגנטי מאוחד ועוצמתי שמסוגל לאסוף עוצמה לעוצמה ולמשוך אנרגיות קוסמיות גבוהות שהכרחיות לבניית כושר הטיפוס שלנו אל עבר הקומה ה-100.  כאשר אין התכללות, אין התפתחות מואצת למימוש פוטנציאל אמיתי וגדול יותר, אין טיפוס אל עבר ממדי מציאות אמיתית, אין החלטות נכונות ומדויקות, אלא שכפול הקיים והמוכר. למשל אטום, עצם השם כבר מצביע על תכונתו המרכזית: לא ניתן לחלוקה, להפרדה. משמעות קיומו הוא בהידוק היחסים, באחדות היחסים, בכילול היחסים בין החלקיקים שמרכיבים אותו.

כדי להשיג קואורדינטה, עלינו לדעת להפעיל את 4 כוחות היסוד שבטבע:

1. כוח חזק: הוא הכוח שמחזיק את הפרוטונים והניטרונים בגרעין האטום ביחד (מעגלי האש והאור), למרות שלעיתים ישנה דחייה חשמלית של פרוטונים. מעגל האש ומעגל האור נמצאים בהדדיות מהותית בעזרת כוח זה. מהי המשמעות של הכוח הזה ביחסים שלנו? מה המאפיין  המרכזי של הכוח החזק שמאפשר למשל יצירת מרחבי שותפות איכותיים ביחסים? שמאפשר את יציבות גרעין היסוד של קבוצה כמו: הנהלה מרכזית?
2. הכוח החלש: הוא הכוח שמפרק ומשנה חלקיק אחד לחלקיק אחר. איזו עוצמה (הפרדוקס) נדרשת על מנת להיות מסוגלים לעשות טרנספורמציה שכזאת. מהי משמעות הכוח החשוב הזה ביחסים שלנו? בהתפתחות שלנו? בניהול ארגונים?
3. הכוח האלקטרומגנטי: הכוח האלקטרומגנטי משלב בין כוחות חשמליים וכוחות מגנטיים וגורם לכן, למשיכה בין שני מטענים שסימנם הפוך ודחייה בין שני מטענים שסימנם דומה. המופע שלו בפוטון שהוא למעשה אור = גל אלקטרומגנטי שמעביר מידע. מעגל הצליל עובד בגדול עם כוח זה. מהי המשמעות של כוח זה על סוג היחסים בהם אנחנו נמצאים? ביכולת הטיפוס שלנו? על התוצאות אותן אנחנו ממגנטים?
4. כוח הכבידה: נחשב בעוצמתו דווקא לכוח החלש ביותר מבין כוחות היסוד. עם זאת, מפני שהוא פועל לטווחי מרחק אינסופיים ללא מיסוך או ביטול, יש לו השפעה רבה על מבנה היקום ועל תנועתם של עצמים במרחב. למשל: מהו הכוח המאלץ את הירח לנוע סביב כדור הארץ (תנועה הדדית סביב נקודה משותפת), ומהו הכוח הגורם לגופים על פני כדור הארץ (תפוחים למשל) ליפול מטה? ביחסים, הנקודה באמצע WE היא זו שמאפשרת את התנועה של כול השותפים במרחב ויוצרת יחסים הדדיים של אחריות/מחויבות.

למה חשוב להשיג קואורדינטה?

כי הטיפוס חזרה איננו פשוט. הוא מחייב אותנו ראשית, להאמין באדירותנו, בנקודת ה- WE, להבין שמה שאנחנו יודעים ומכירים, איננו האני האמיתי והעוצמתי שאנחנו. שנית, לרצות לגלות ולהשיג את האני האמיתי. כאשר איננו מודעים לגרעין המהות שלנו ולתכלית הקיומית שלנו,  לא נחזור לנקודת המוצא שלנו, נידון לחיות באזיקים כל החיים. נמשיך לנוע בשבילי החיים כעיוורים חסרי כול.

כדי לקטוע את הטביעה בביצת ההישרדות שבחרנו לשהות בה כתוצאה מבורות ואי הבנה של הקיום, כלומר, כדי להימנע מלהתבסס על "השלד" בלבד אלא להתחיל למלואו, באה התוכנית החדשה לאבולוציה שדורשת מאיתנו להתעורר (על ידי ניגודים ולעיתים על ידי תדרים) ולתקן את הרצונות שלנו, על מנת שנוכל לחזור חזרה אל נקודת המוצא.  כלומר, עלינו לצמצם את הרצונות האנוכיים על מנת לפנות מקום למכלול הרצון: השילוב בין רצון להשפיע לרצון להגביל השפעה אנוכית. כי רק מכלול הרצון יוצר פלטפורמת טיפוס עוצמתית. רק מכלול הרצון מאפשר לנו לעשות טרנספורמציה = לקלף את עלי הכותרת שסביב גרעין המהות שלנו, לחשוף פנים, לאחד פנים, לטפס ולחזור לנקודת המוצא שהיא הקומה ה-100, ומימנה אל קדקוד הפירמידה WE.

אין בית ספר לאבולוציה טוב יותר להתמרת הרצון וטיפוס בסולם התודעה - מהות, אלא יחסים. תפקיד היחסים לאמת, לעמת, לשייף ולחשוף את הפער בין הרצוי למצוי...בין הנכון לכדאי...בין שמיים (UNITY <WE) לארץ (US> I> ME), עד שנצליח להתקלף מכול הקליפות, לפתוח את כול המנעולים, לפצח סודות, ולגלות את מהותנו האדירה, מהות האור שאנחנו, את האמת השלמה. לכן, כל כך חשוב שלכל השותפים במרחב היחסים יהיה רצון לעבוד למען תכלית זהה מהותית ופונקציונלית כאחד, ובאותה כוללות של איחוד, כלומר, עם אותם אנשים, למרות שחלקם מוגדרים כ"אויבים" (הם נערי המעלית = בי"ס לאבולוציה).

• האם אתם מבינים מה אנחנו באמת? האם אתם משקיעים בלגלות את הפוטנציאל האדיר הטמון בכם?

• האם אתם מודעים לתכלית הקיומית שלכם?

• האם אתם מודעים למפתח הטמון בתוככם?

• האם אתם יודעים מה לעשות עם המפתח?

• האם, לאחר שתסובבו את המפתח, תדעו איך לפתוח את השער החדש ומה לעשות עם הנגלה?

פתיחת שער משמעה קילוף של עוד עלה כותרת שמכסה את גרעין המהות וגילוי סוד/פן, עד שכל עלי הכותרת ייעלמו ויישאר הגרעין בלבד, הליבה, הנקודה, הטיפה.