מסע התחרה להונגריה עם רות לורנד/ עמיקם יסעור

ראיון עם סופרת ומשוררת חיפאית בולטת על ספרה השלישי,-"תחרה הונגרית" רומן.

לפני כחודשיים הופיע רומן של פרופסור רות לורנד החיפאית תחרה והונגרית הרומן הופיע בהוצאת ספרא האיכותית בעריכת חיים נגיד. רות גדלה בקריית שמואל. למדה ספרות ופילוסופיה באוניברסיטת חיפה לאחר שנתיים לימודי תואר שני בספרות בטרם סיימה פנתה לימודי פילוסופיה השלימה תואר שני ושלישי בפילוסופיה. עסקה בעיקר בתחום האסתטיקה  וגם באתיקה.  ארבעת ספרי העיון שלה בעברית הם על טבעה של האמנות(דביר), היופי בראי הפילוסופיה (ספר מונומנטאלי פרס בהט לעיון, הוצאת אוניברסיטת חיפה). על פרשנותוהבנה (אוניברסיטת תל-אביב). סדר ואי סדר(כרמלֹ).ב 1977 קובץ סיפורים בשם מועד א׳(פרס אקו"ם הוצאת ספרית פועלים). ב 2008 קובץ שירים שיעור במטפיזיקה(עם עובד).

תחרה הונגרית הוא רומן המתאר מסע בגוף ראשון  מסע של אישה חיפאית להונגריה כדי לסגור את חשבון הבנק של אמה שנפטרה.המסע מגלה רבות על האישה, אמה, משפחתה, התרבות ההונגרית, אהבותיה ועוד. רות לורנד היא מהפרוזאיקונים הבולטים בחיפה והספר מומלץ מאוד. 

מה משמעות שם הספר?

"תחרה היא עבודת מחט עדינה שמשלבת רקמה ותפירה וסריגה ופרימה. זו מלאכת יד שהייתה רווחת באזורים הכפריים בהונגריה ונכבשה כמעט לגמרי בידי הטכנולוגיה המודרנית. בספר תחרה הונגרית ניסיתי ליצור אפקט של רקמת תחרה שאיננה מכאנית וסדורה, אלא משולבת, מקשרת ופורמת את המוטיבים ההונגרים בחייה של המספרת ומצרפתאותםבסדר חדש. לשם הספר יש בעיני גם משמעות אירונית, מפני שתחרה במיטבה היא עדינה ומינורית ומוסיפה חן לכל מה שהיא מונחת עליו, ואילו סיפורי חיים וגורלות של אנשים רוויים במכאובים וצער גם אם שזורות בהן שמחות ונחמות."

מהו כוחה של השיבה?

"השיבה המתוארת ברומן איננה בדיוק שיבה. זהו מסע אל חבל ארץ שהוא במובן מסוים מולדת ובית, ובמובן אחר מעולם לא היה כזה. המספרת, שאיננה ילידת הונגריה ומעולם לא הייתה לה אזרחות הונגרית, מרגישה בקשר שיש לה לארץ זו בגלל השפה שלמדה בילדותה, בגלל כמה מפיות תחרה שהיו בבית, ובגלל עוגת הגבינה ההונגרית שאהבה בילדותה.  יותר מאשר ״שיבה״ של ממש, יש בספר ניסיון ליצור מעין דימוי של שיבה, מעין חזרה למקום שהיה יכול להיות בית, שהיה יכול להיות המקום שבו יכולה המספרת, אחרי מות האם, להשתייך שוב למשפחתה ולימי ילדותה. הניסיון מועד להיכשל מפני שהשייכות פגומה והקרעים גדולים והתחרה חלודה. ובכל זאת, אי אפשר לוותר על המסע. "

מה מקומה של חיפה בספר?

"חיפה היא עיר המוצא של המספרת. זו עיר של חולין, שאין בה הפאר וההדר שיש לבירה הונגרית ואין בה הבטחות גדולות ובכל זאת היא הבית. חיפה היא המקום שממנו יוצאת המספרת ואליו היא חוזרת. זה המקום שאיננו מעורר התרגשות גדולה ואיננו מחולל דרמות ומפנים מרשימים, ובכל זאת הוא המקום שמצפה בתום המסע ומחזיר אותה לחייה הממשיים."

מדוע בחרת בגוף ראשון?

"סיפור בגוף ראשון מאפשר מבט אישי ותנועה במרחב התודעה לכיוונים שונים במקצבים שונים, כפי שרק מבט פנימי יכול לנוע. החשיבה, ההתרשמות, הרגשות והרצונות כפי שהם מתנהלים בתודעה ממשית אינם סדורים. רק מבט חיצוני ובוחן מטיל בהם סדר ומקשר בין הדברים כמתווך, בוחן ושופט. בחרתי בגוף ראשון כי רציתי לשחרר את הסיפור מהתביעה של המבט החיצוני ולאפשר לחוט המחשבה להסתחרר סביב עצמו ולהוליך את עצמו. יחד עם זאת, גם סיפור בגוף ראשון יש בו תיווך, שהרי לא מדובר ביומן שאדם כותב לעצמו ללא בקרה, כי אם במעשה של שזירה ופרימה וחיבור שהכותב(ת) הממשי בוחר(ת) בו, ולא הדמות הספרותית-בדיונית."

מהי חוויית המסע כמסע מה לומדת הגיבורה ממנו?

"המסע מוצג בראשית הספר כבעל יעדים מוגדרים ומפורטים, ויחד עם זאת, כבר בהצגתם הראשונה של היעדים יש יסודות של אי-ודאות ואי בהירות. המסע נראה כאילו הוא מתוכנן היטב ובאמת איננו כזה לא רק מפני שהחיים הם תמיד מורכבים ובלתי צפויים ושום תכנון איננו יכול לנווט אותם באופן מלא, אלא גם מפני שהתוכנית עצמה לא לגמרי ברורה ושלימה. המספרת יוצאת לדרך עם ציפיות, שבחלקן מתמלאות ובחלקן לא מתממשות ובחלקן מפנות מקום לציפיות חדשות, שאף הן לא לגמרי שלמות וברורות. הספר תחרה הונגרית איננו מבקש להציג מסקנות ברורות או תובנות מחכימות בסופו של המסע, אלא לנגן מנגינה שיש בה מוטיבים חוזרים ותחושת חיים ישירה יותר מאשר סיכום ברור או למידה או מוסר השכל. אפשר לומר שהמספרת לומדת במסעה את מה שידעה כבר קודם, אלא שהחוויה בכל זאת מעצימה ומנחמת, גם אם יש בה קרעים וחידות שאין להם תיקון או פתרון גמור. "

מה מקומה של הביורוקרטיה בספר?

"הבירוקרטיה משמעה סדר של נהלים וכללי פעולה שנכפים על הפרט בניגוד לרצונו ונטייתו. הבירוקרטיה היא שובר הגלים של הגעש הרגשי, של המאווים והלהיטות לכוון את החיים ליעד שרוצים ומאמינים בו. הבירוקרטיה המתוארת ברומן  מקימה מחסומים בדרך להשגת היעד. היא גורמת לכך, שגם מה שמושג במסע, איננו בדיוק אותו מושא השתוקקות שכיוון אותו, כי אם משהו אחר, חי ומורכב יותר. אלא שהבירוקרטיה איננה רק גורם מעכב ומגביל, היא גם גורם מפרה ומעורר מחשבה, היא מאיטה לכאורה את קצב העלילה, אך מפנה אותה לאפיקים חדשים לא צפויים."

מה מקומם של קשרי המשפחה?

"קשרי משפחה, ובעיקר במשפחה הגרעינית, הם מיסודות חייו של כל אדם והם קובעים, לטוב ולרע, את התנהלותו כאדם בוגר. קשרי המשפחה הם היוצרים את שפת הדיבור של הגוף והנפש, והם הנוטעים את המאוויים הראשוניים, את השמחות הראשונות כמו גם האכזבות, הכמיהות, הכאבים והעצב שמלווים את האדם עד יומו האחרון. המסע של המספרת בתחרה הונגרית מונע מתוך קשרי המשפחה, מתוך כל מה שהיה פגום וחסר בחיי ההורים וביחסים בתוך הבית, וגם מתוך מה שהיה בו רמז ליופי ונוחם. החידות הלא פתורות, העוול שלא בא על תיקונו, הרגשות שנבלמו וקפאו, ההיסטוריה המשפחתית המעורפלת וההשתוקקות למלא את החסר הם המניעים את עלילה ואת הרגשות והמחשבות, גם כאשר אלה מופנים למושאים אחרים שאין להם מגע ישיר עם קשרי המשפחה. "

מה מקומה של התרבות ההונגרית בספר?

"התרבות ההונגרית מוצגת בספר רק באופן מועט מפני שברובה הגדול איננה מוכרת למספרת. הקשר האינטימי לתרבות שאיננה מוכרת אלא רק באמצעות השפה, מניע את המספרת לבקש הכרות רחבה יותר. השפה נושאת בתוכה גם את המרכיבים שהדובר איננו יודע בעצמו שהוא דובר אותם. ידיעת השפה שהיא אזוטרית ואינה דומה לשפות ידועות אחרות ומדברים בה רק בחבל ארץ אחד, מעוררת את המספרת לנסוע לבודפשט ולדבר בה את שפת הילדות ובתוך כך להכיר ולחיות באופן ממשי ומודע את ההוויה ההונגרית. כבת להורים מהגרים היא נושאת בתוכה גם את תרבותה של המולדת האחרת, שאיננה באמת שלה, אבל מעוררת בה געגועים אל מה שאולי היה עולמם של אבות אבותיה, הוריה ואולי גם שלה עצמה באופן עקיף ולא מודע. ידיעת השפה יוצרת תחושת השתייכות לתרבות שבאמת אין היא שייכת אליה ואיננה יכולה להשתייך אליה ויחד עם זאת איננה יכולה לנתק את עצמה ממנה. "

מדוע הזכרת רבות את ספרו של מולנר?

"פרנץ מולנר הוא הסופר היהודי הונגרי המפורסם והמתורגם ביותר במאה הקודמת. ספרו של מולנרהנערים מרחוב פאל תורגם לעברית בשנות הארבעים בשם מחניים והיה ספר אהוד מאד שדיבר אל ליבם של קוראי עברית רבים ויצא במהדורות רבות ואף זכה לתרגום מחודש בשנות השמונים. הספר מתאר מאבק בין שתי קבוצות של נערים, שהניצחון בו גובה מחיר טראגי וכפי שמתברר בסופו של הספר, זהו ניצחון מדומה. המלחמה בלתי נמנעת, כי אי אפשר לוותר על החלום לזכות בפיסת הקרקע שנקראת בספר ״גרונד,״ ויחד עם זאת היא הרסנית וחסרת תועלת. החלום המתגשם לכאורה מנופץ לרסיסים. ספר זה הוא הספר ההונגרי הראשון  שמכירה המספרת בילדותה והיא רוצה לשוב אליו בשפת המקור, כחלק מהמסע להכרות עם המולדת המדומה. ספרו של מולנר מתרחש בודפשט בתחילת המאה הקודמת והוא מקשר את המספרת עם בודפשט של ההווה, היכרות חדשה ותחייה רגעית של חוויית הילדות. ספרו של מולנר הוא מוטיב חוזר המתגלגל בכמה מפרקי הספר ובכל פעם מתגלה בהקשר חדש ומעלה מוטיבים הקשורים במסעה של המספרת: השפה, המאבק, החברות, היסוד הטראגי, והמבט המהורהר על החיים. "

כיצד מצטייר העבר בספר?

"העבר העולה בספר הוא בעיקר העבר של הילדות בשכונה של מהגרים שורדי שואה בראשית ימי המדינה, שברובם היו אנשים קשיי יום שנשאו את מכאוביהם חקוקים על זרועם. תקופה זו בילדותה של המספרת מכוונת את תהיותיה ותובנותיה ומעוררת געגועים לאנשים שהיו ונעלמו מחייה. העבר בחיי המספרת הוא מורכב: איננו כולו טוב ואיננו כולו רע. אין זו אידאליזציה של העבר, כי אם ניסיון להבין אותו על מורכבותו, קשייו ושמחותיו. התיאור מתמקד באנשים שגרו בשכונה ובפכים הקטנים של חיי היומיום בבית ומחוצה לו."

מה מאפיין את מערכות היחסים של הגיבורה?

"מערכות יחסיה עם האנשים שסובבים אותה הם מגוונים ומלווים ברגשות ותובנות שונות, הן במשפחה והן מחוצה לה. היחס להורים ולאח שונה מהיחס לבן הזוג ולחברים, היחס לחברה שמתה שדמותה מלווה את הספר שונה מהיחס לאמה של החברה שגם לה יש קול ייחודי ברומן. ובכל זאת יש מאפיין משותף לכל אלה: ההתבוננות והרצון להבין את דרכי היווצרותם של מערכות היחסים השונות. ההתבוננות מלווה בתחושה העמומה שהרצון להבין ולתקן את הדורש תיקון לא יבוא על סיפוקו המלא. יחד עם זאת, ההתבוננות עצמה היא חלק ממערכות היחסים של המספרת עם העולם שסביבה ובעיקר עם עצמה. "

מה מקומן של התרופות ושל הבריאות בספר?

"המספרת היא אישה מבוגרת בזמן שהיא יוצאת אל המסע וכל כן המסע מאופיין לא רק בהיבט הנפשי אלא גם הגופני, אותו היבט שאצל אנשים צעירים ובריאים הוא זניח על פי רוב. נוכחותו של הגוף, בעיותיו, כאביו ושמחותיו, הם חלק אינטגרלי של חיי המספרת והמסע שהיא עורכת בנפשה וגופה גם יחד. לעתים נדמה שאפשר לנתק את ההוויה הנפשית מהגופנית מפני שיש ביניהם מתח של ניגודים, אך אלה חוזרים ומשפיעים זה על זה ומתלכדים זה עם זה. כפי שמשאלות הלב מבקשות את מימושן והנפש מחפשת מרגוע, כך גם הגוף מבקש מנוחה. למספרת יש בעיות שינה שמשפיעות ומושפעות מכל מסכת חייה. בעיות אלה והתרופות שהיא נוטלת הן גם ביטוי לקשר עם האם. גם אמה של המספרת הייתה עסוקה בכאבי הגוף ובבעיות שינה, ונראה שיש משהו בגורל המשותף שמאפשר הבנה וחמלה, יחד עם הרצון להתנתק ולהירפא. "

כיצד מתוארים יחסי בת אם בספר?

"יחסי הבת והאם קשורים בקשר הדוק לעובדה שהאם היא ניצולת אושוויץ שאיבדה את הוריה ואחדים מאחיה במחנות ההשמדה, כמו גם לעובדה, שהאם היא מהגרת המתקשה להסתגל לערכים וראיית העולם במולדת החדשה. מתח וקשיים ביחסים בין הורים מהגרים ובעיקר ניצולי שואה לבין ילדיהם הוא תופעה מוכרת. בין המספרת לאם יש ניכור ומרחב גדול של אי אימון ואי הבנה. המספרת יודעת אך מעט על חייה של האם וגם האם איננה מכירה באמת את בתה. הניכור בא לידי ביטוי בדרכים שונות בספר וניכר במסע המשותף שהאם והבת עושות להונגריה כעשרים שנה לפני המסע שעושה המספרת בהווה. שני המבעות מקיימים בינים יחסי גומלין ומתערבבים לעתים בפרטיהם. גם המסע עם האם היה קשור לבירוקרטיה המקומית ולרצון לתקן ולו במעט את העוול הנורא של העבר, וגם מסע זה אינו משיג את יעדו. הבת, במעה המחודש שהיא עורכת, מנסה לתקן את מה שלא תוקן בעבר, הן למען האם והן למען עצמה, וכמו בעבר הצלחתה מועטה. נוכחותה של האם בחיי הבת מתקיימת גם לאחר מותה, והשיחות שלא שוחחו ביניהן מהדהדות בתודעתה של המספרת החוזרת לבקר בכפר הולדתה של האם."

מה מקומה של הונגריה עבורך?

"הונגריה היא מולדתם של שני הורי ושפתה היא שפת האם שלי, אך מעבר לכך לא היה לי עניין בארץ זו בשמך שנים רבות. בביקורי האחרונים ותוך כדי כתיבת הספר נעשתה הונגריה מקום משמעותי יותר עבורי. ההיסטוריה שלה, מצבה בהווה, הספרות העשירה והמוזיקה נפרשים לפני בהדרגה תוך קריאה איטית ולימוד. יחד עם זאת, הונגריה לא תוכל להיות באמת מולדת שניה ותישאר תמיד מעין אחות חורגת."

מהי חוויית בני הדור השני וכיצד היא מתוארת בספר?

"החוויה האופיינית לבני הדור השני של ניצולי השואה היא תחושת הסוד הנורא שמעבר למסך כבד המכסה על עברם של המשפחות. נישואים קודמים, ילדים שמתו, ייסורים והשפלות נוראות, אלה ועוד מתקיימים באופן עמום ונרמז במסכת היחסים עם ההורים. שנים רבות לא דיברו על מוראות השואה בתוך המשפחות מתוך הרצון לגונן על הילדים ומתוך הקושי העצום לשוב ולשחזר את החוויות הקשות והאובדן הנורא. אבל אלה חלחלו למרות הכול לתוך יחסי ההורים והילדים וגרמו לשיתוק רגשי ולפחד סמוי ולא מובן מפני הבלתי ידוע. רבים מבני הדור השני מעידים על כך שהוריהם לא ידעו לאהוב אותם, והם עצמם לא העזו לשאול ולדרוש.  משהו מכל זה מתבטא גם במסעה של המספרת וביחסים שבינה ובני משפחתה. הרצון לפתוח דרכים חדשות ויחד עם זאת החשש לפגוע ולגעת בפצעים שלא הגלידו ולעורר את הכאב במלוא עצמתו, אלה מאפיינים גם את יחסיה עם האם, האב והאח. בני הדור השני אף אינם מדברים ביניהם ומתנכרים לכאורה לעבר של הוריהם, דבר היוצר מרחק רגשי גם בין המספרת לאחיה. כיום אנו עדים לסיפורים רבים שנכתבים או מסופרים בעל פה על ידי בני הדור השני, שגדלו שנים רבות בתוך המתח והשתיקה והחסך הרגשי."