סקירת ההצגה פנסיה מוקדמת/ רונה נבון

פנסיה מוקדמת היא הצגה המסופרת לכאורה בשני סיפורים מקבילים כשלקראת סופה מתברר לנו הקשר בין השניים, בצורה מפתיעה מתוחכמת ויצירתית. שני הסיפורים עוסקים במערכות יחסים בין זוגות נשואים, ובקשרים הבין דוריים של הורה וילד ובמקרה הזה אב ובתו.

הואיל וההצגה נכתבה בהשראת סיפור חייה של הבמאית האמיצה, דפנה רובינשטיין, ניכר שהיא נוקטת בעמדה ברורה לטובת המין הנשי בכל מה שקשור לזוגיות, אחריות, אכפתיות, רגישות הכלה ונתינה.

למזלי, צפיתי בהצגה עם חברה טובה, שבגלל שחוותה חיי נישואין כושלים, יכלה לאמת את רמת הדיוק של הדיאלוגים בסצנות הריב הקשות בין בני הזוג. לרגעים היא טענה ששמעה מתוך הדמויות הגבריות, את קולו של הגרוש שלה, מדבר את אותם המשפטים, אותם התירוצים, אותן האשמות ובעיקר את המבוי הסתום שבתקשורת ביניהם.

ההצגה בוחרת לבעבע בקרב הצופה את הדילמות האנושיות והמוסריות שלנו בקשרים עם אהובינו: הטיפול בהורינו המזדקנים, ההקרבות של הורים למען עתיד ילדיהם, הזדמנויות בחיים שמצריכות אותנו לחשב מסלול מחדש מול בני הזוג שלנו: מי יותר חשוב עכשיו, אני או אתה? או אנחנו?

יחד עם שאלות הרות גורל אלו, רובינשטיין שוזרת בכתיבתה רגעים קומיים לא מבוטלים, שהצלחתם מותנית ללא ספק בליהוק הנפלא של ארבעה שחקנים נהדרים. אע"פ שהליהוק של אחד הזוגות תמוה, (כלומר צימוד של אחד מזוגות השחקנים לבעל ואישה לא מהימן-דבר ששווה לחשוב עליו ביתר שאת), הבחירה של הבמאית שהגברים בהצגה יגלמו גם את הדמויות הנשיות הקשישות  עוזרת לעכל את התוכן הלא פשוט, ממש כמו ליצן רפואי במחלקה אונקולוגית, וכן יש גם מחלת סרטן בסיפור...איך לא.

יוצרי ההצגה "פנסיה מוקדמת"

כוריאוגרפיה: מירה רובינשטיין

דרמטורגיה: יואב ברתל

עיצוב במה ותלבושות: תמר גנתי

מעצבת תאורה: דניה זמר

מוסיקה מקורית: אייל הרכבי

ע. במאי: דניאל כהן בוונסי

שיווק: ישי גרין

הפקה: קתי טריפונוב