פרס נובל נובמבר 2018/ עמרי נובל
אם תתייחסו לשחרור היצירה שלכם כמו ליציאה לדייט עם בן או בת הזוג עליהם חלמתם כל החיים, רבים הסיכויים שתגיעו לדייט שני.
ועכשיו נפרט למה בדיוק אני מתכוון, ניקח לדוגמא שחרור סינגל לרדיו או למדיה, אם הסינגל הוא אתם ואתם עומדים לצאת לפגישה, סביר להניח שהייתם
מתקלחים, לובשים את מיטב הבגדים שלכם, מגיעים בזמן ודואגם לבילוי איכותי שיהיה נעים לצד השני כדי שהוא ירצה להמשיך אתכם לדייט הבא.
לכן עצם בחירת השיר שאותו אתם מוציאים היא קריטית, אני חוזר ומדגיש שלא כל שיר הוא באמת שיר אלא חוויה שהייתה לכם עם מוזיקה מולחנת קרי "חוויה מולחנת"
(והקרדיט לשמוליק נויפלד על הטבעת המושג הכל כך נכון)
אם יש לכם הזדמנות אחת להרשים למה להוציא שיר ממש ארוך? או נסיוני? כזה שהסאונד של התופים לא יצא כמו שרציתם? כזה שבפועל הוא לא מתאים לרדיו?
סיפור מהחיים, מהחיים הכוונה ל"תכנית הרדיו בפנוכו", שידרנו אמן באמת מוכשר עם קול מרגש שבחר להוציא כסינגל שיר שלו לבד עם גיטרה, השיר איטי, מאוד אישי ועמוק ובהחלט מתאים להיות שיר לסגור אלבום, ואפילו להיות סינגל אם אתה כבר אמן מבוסס שהקהל מחפש את החומרים היותר מיוחדים ו"הלא רגילים", האמן היקר הזה הוציא שיר ארוך שלא יותר מדי התפתח ובאמת הרגשתי בזמן השידור שזה בזבוז כי הייתה לו הזדמנות אחת להרשים אותי עם שיר שאקח איתי הלאה והכוונה הלאה זה שאעלה אותו לראיון, אשדר את האלבום שלו וארצה להגיע להופעה שלו.
שלא תבינו לא נכון, אפשר להוציא שירים שקטים כסינגלים אבל שזה יהיה שיר באמת מיוחד, למה הגרסה של ג'ף בקלי ל'הללויה' עובדת? מדובר בשיר עם חשמלית בלבד, אבל ההפקה, הדיוק הרגשי הופכים את הביצוע לכזה שגם לבד הוא כובש את הרדיו כי השיר עצמו (של לאונרד כהן כמובן) פשוט שיר טוב בבסיס ובצורה הכי עירומה שלו.
למעשה כל הסיפור הזה גרם לי לחשוב שהיתרון היחידי שהיה לחברות תקליטים או לייבלים, שהיה להם מנהל שהיה מחליט מה להוציא לרדיו, כמובן תמיד בהסכמת האמן (או שלא) אבל האמן נוטה להיות מאוהב ביצירה שלו ולא לראות את האמת האובייקטיבית, עד כמה שיש אמת כזו..
שורה תחתונה, תתייחסו לשירים שלכם כיציאה לדייט, תוציאו את ההכי טוב הפקתית, רגשית כדי שתמשיכו לדייט הבא שלכם עם המאזין (והעורך, לא פחות חשוב)
פרס נובל אוקטובר 2018 – אמנים שהייתי ממשיך איתם לדייט נוסף
1.יותם פור 'פותח את הלב'
את יותם ראינו אנסטסיה ואני כמופע חימום לפול טראנק, שיר שנכתב באופן אישי מיותם עבור יותם לעשות שינוי לחייו ואולי להיות יותר כנה ואמיתי כדי "שזה יבוא",רוק בריטי אלטרנטיבי עם גרוב טוב ובס שנותן עבודה ממש יפה, מאוד הזכיר לא את ה –VEREVE בשנות ה 90 אבל בגרסה מעודכנת לימינו.
2.יאיר לב 'מקרוב'
ממשיכים עם השירים האישיים שפונים פנימה לצלילים יותר פולקיים ורכים, סינגר/סונגרייטר, רך ועדין והיה יכול להתפתח בהמשך אבל יאיר בוחר לשמור על מינימליזם אינטימי
3.AVEVA 'Find Me'
טוב זו לא חכמה כי כולם משמיעים אותה וזה מאוד מגניב, נשמע חו"ל ועובד לכל אורכו של השיר, מתאים לכל פלייליסט מנצח של שירותי המוזיקה הכי נחשבים, במיוחד כי מדובר בזמרת טובה שסוחבת את השיר בצורה מצויינת.
4.יונתן פתחיה 'אפס מעלות'
דווקא בגלל שהשיר איטי מלווה בגרוב רוק שחור ממש נתפסתי, ליונתן קול טוב, איזון מצויין בין מוזיקה מודרנית לוינטג', יופי של סאונד יוצא מהרמקולים והאוזניות יש פה עבודה טובה בהפקה והטקסט נכתב בקרח כמילות השיר.
5.אורן לביא 'Look At Her Go'
אורן יוצר מצויין שמביא שירים טובים בקצב מסחרר, הוא לא זמר טבעי אבל זה לא מפריע לי, מאוד מעודכן במראה והסאונד של מיטב ההפיסטרים, למביני עניין תקשיבו להכפלה בקולות, אורן מוקלט פעמיים וזה טריק ידוע בהפקות שירים, ההוק בשיר המלווה בזמרת ממש ממכר ועושה את עבודתו בצורה הטובה ביותר. פשוט טוב!
6.קומונה 'אין מצב (שבאתי לעולם הזה סתם)'
שיר שמדבר על חיפוש והמשמעות של אדם בחייו במיוחד שהוא מרגיש שהוא לא במקום הנכון בחייו, השיר נע בין אלקטרוני ומתפוצץ ברוק לפנים, האיזון בין עולמות כביכול מנוגדים מעצים את המקום הרגשי של השיר
וגם בשיר הזה עובדת ההוקים טובה ונועדה להדביק אותנו המאזינים לכל פיסת מלודיה.
7.פאולה ולשטיין 'Two Seconds Ago'
איזה קול נעים, כזה שהיית רוצה שיגיד לך 'בוקר טוב', מסוג השירים שיתאימו לסרט אינדי, הפסנתר נשמע כל כך יפה ומדוייק בכך שבקושי קיימת תנועה על רוחבו אלא מנעד עבודה צר אבל הנגיעות בקצב האקורדים משלימות את השירה של פאולה, היא שרה לבד בבית וככה השיר נכתב, אני ממש שומע איך זה נכתב
8.פרוייקט המפלצות של יוסף שחם 'Hey Heh'
טוב פה יש גרוב ממכר מהביט הראשון, נשמע אוטנטי כאילו נוצר אי שם מעבר לים וזה קשור ליוסף עצמו שעשה עליה, בכלל יש לו סיפור חיים מעניין הכולל מגורים בשיקגו, צפת וכעת מצפה רמון תוך כדי לימודי גמרא, תמשיך ללמוד ותמשיך לייצר גרובים מגניבים ברודר!
9.אריק אבר וגלעד בלום 'בינתיים'
אריק אמן ספוקן וורד עם סוג של שיר מחאה שמתכתב יפה עם הקורה בארץ בכל הקשור לתרבות בארץ, המוזיקה נעימה ונוסעת על גרוב שחור שמשאיר המון מקום לטקסט, אריק עובר על כל האופציות האפשריות בניתוח המצב החברתי/פוליטי/תרבותי והכל רק בינתיים..
10.יוני לבנה ושירה ז' כרמל 'הזדמניות'
הדואט הזה שנכתב על אהבה נועד להיות מושר ע"י שניים, השילוב בין יוני לשירה שגם הופיעו יחד בפסטיבל הפסנתר, רומנטי ומלודי, אם מקודם כתבתי על פסנתר שבקושי זז הרי שבשיר הזה הפסנתר נע ונד בין מנעדים ותפקידים, יש קצת תחושת מחזה בשיר כלומר הוא בהחלט היה יכול להיות שיר מתוך סצינה במחזה ולמרות שאני לא חובב מחזות זמר, את השיר הזה הייתי רוצה לראות.
