שיר:
כסות/ צדוק עלון 

בְּבוֹאִי לִכְתֹּב שִׁיר

אֲנִי נִזְהָר מִנְּטִיָּה שֶׁבִּי

לְהִתְפַּעֵל מִקִּיּוּמָם שֶׁל מִלִּים

וְצֵרוּפֵי מִלִּים

שֶׁמָּא תּוֹלִיךְ אוֹתִי שׁוֹלָל.

 

לְפִיכָךְ אֵינֶנִּי מִתְפַּעֵל בּוֹ.

 

בְּבוֹאִי לִכְתֹּב שִׁיר

אֲנִי נַעֲנֶה לְבַקָּשָׁתוֹ

לְרַכֵּז סְבִיבוֹ מִן הַמֶּרְחָב אֶת הַתַּמְצִית

(הוֹ הָרַגְלַיִם הַמְבַקְּשׁוֹת לְהַשִּׁיל מֵעַצְמָן אֶת כְּסוּתָן)

וְאֵינִי נַעֲנֶה לִתְבִיעָתוֹ

לְהִתְפָּאֵר בִּלְבוּשׁוֹ.

 

טואול - בניית אתרים