מופע הסטנדאפ 'באות בטוב'/ חגית בת אליעזר

הודנא בר בשכונת פלורנטין מארח מגוון הופעות חיות. ב-9 לאוקטובר 2018 התקיים בו המופע 'באות בטוב'  של ארבע סטנדפיסטיות: אפרת אברמוב, רונה נבון, לימור דהאן ותכלת גינס - לפי סדר הופעתן. כל קומיקאית דיברה על עצמה, על הנושאים הקרובים ללבה ובפרק הזמן, שעמד לרשותה, בנתה דמות משמעותית. יחד הן יצרו פסיפס הומוריסטי מגוון ומעניין מאוד, שכבש את תשומת לבו של הקהל. למופע סטנדאפ קבוצתי יש יתרון  - אין בו רגע דל – הוא מלא חידושים וחידודים.

אפרת אברמוב היא תסריטאית ומנחת טלוויזיה. מזה שנתיים היא עושה סטנדאפ ומופיעה במועדונים המובילים בתל-אביב 'קאמל קומדי קלאב' ו 'סטנדאפ פקטורי'. אפרת אברמוב נשואה ונמצאת עכשיו בחופשת לידה. החומרים, שהיא מביאה לבמה, עוסקים במרירות הקיומית של להיות אשה ואם בישראל  2018. לפי דבריה של אפרת, בשלב זה סטנדאפ בשבילה הוא ניסוי כלים, שאמור לתרום לשאר התחומים בהם היא עוסקת ואולי בעתיד 'תעלה הילוך'.

רונה נבון – שחקנית, בוגרת החוג לתאטרון של אוניברסיטת תל אביב, כותבת שירים, מופיעה ויוצרת סטנדאפ מזה חמש שנים. היא עוסקת  בעולמות תוכן פרטיים כגון דימוי גוף, יחסים בין דוריים במשפחה, אתגר מציאת הזוגיות.

במהלך ההופעה רונה נבון יוצרת קשר חם  עם הקהל, בו נמצאו גם חבריה וקרובי משפחתה

לימור דהאן, שארגנה את המופע, עוסקת בסטנדאפ כארבע שנים. חיי הרווקוּת בתל אביב ושנות עבודתה בתחום משאבי אנוש מספקים לה נושאים מגוונים להופעה. היא נמרצת וחריפה: פונה לקהל ומגיבה בזריזות ובחכמה על הערותיו. לימור דהאן תחזור להודנא בר ב-11 לדצמבר 2018 למופע משותף עם רונה נבון.

תכלת גינס מופיעה בקטעי סטנדאפ כבר 4 שנים ובקרוב יהיה לה מופע שלם של 45 דקות. דיבורה ברור למעט פגם קטן וזה בגלל קשיי שמיעה: מאז ילדותה תכלת גינס עוברת תהליך של התחרשות. זהו אחד הנושאים המרכזיים בהופעתה, עליו היא מדברת בחן ובהומור ומבקשת למחוא כפיים חזק במיוחד, כדי שתשמע. תכלת גינס מספרת על החיים בדרום תל אביב, על המשפחה שלי, על אורח חייה בתור טבעונית והיחס של הסביבה לזה.

תכלת גינס מעבירה גם הרצאות לבני נוער על התמודדות עם התחרשות דרך הומור, קבלת השונה , נגישות ואיך כל אחד יכול להפוך חולשה למתנה - כמו שסטנדאפיסטים צוחקים על עצמם ובזכות זה מצליחים ומקבלים אהבה.

ואכן הסטנדאפיסטיות קיבלו אהבה רבה מהקהל הקשוב והחם בהודנא בר. יחסי הידידות בין השחקניות והעידוד ההדדי תרמו גם הם ליצירת אווירה של קבלה ואהדה, והרי האווירה הזאת הכרחית, כי הסטנדפיסטיות מדברות בגלוי על עצמן, על חולשותיהן, על מחדליהן, צוחקות על עצמן עם הקהל. בזמן המופע הבנתי, שמידת החשיפה העצמית  במונולוג סטנדאפ דומה לזו של משורר בשיריו, ושמחתי על הקשר הזה. בזמן הכתיבה על המופע, ערך ויקיפדיה הגיש לי הפתעה נעימה: 'סטנדאפ' בעברית הוא 'מִצְחָק' – כמה נפלא!