סקירת הסרט אהבה בימים קרים   בימוי: פאבל פאבליקובסקי  90 דקות / עמיקם יסעור 

הסרט הזה של הבמאי פבל פבליקובסקי,  זכה בפסטיבל הבימוי בפסטיבל קאן. הוא  ביים גם את הסרט "אידה" שכבש את מסכינו וזכה באוסקר. הסרט  מציג באורח נפלא את ייסוריה ואת מורכבותה של האהבה. איפוק, רגישות ,צילום בשחור לבן על פני מסך צר כעדות לאותנטיות הצילום באותה תקופה אותה מתאר הסרט.  השחקן הראשי מיטיב  לגלם את דמותו של האמן המיוסר. העלילה מתרחשת במרחבים שונים ובערים שונות. בפולין בפריז ובאיטליה. מתוארת שם להקת פולקלור בשם מזורקה שהוקמה ב 1949.

 להקה שקיימת עד  היום. זהו סיפור אהבה בין אמן ממקימי הלהקה לבין זמרת כפרית שהיא חלק מהלהקה. הוא שוחררה על תנאי ממאסר כדי לשקמה בלהקה.  גם בעיות פוליטיות של אותה תקופה מעיבות על פרשת האהבה בין הזמרת לבין האמן. חטיבת הזמן משתרעת על 15 שנים מ 1949 עד 1964. תהפוכות .מעבר ממקום למקום. אהבה ותשוקה וגם הקושי להיות ביחד. צילומים נפלאים של המקהלה המלווה. שירים במקור הרוסי כמו "רינה" וכן "לבלבו אגס וגם תפוח." תוגה רבה רובצת על סרטים פולניים רבים שראיתי בניגוד לאיזו שמחה בחלק מסרטי קוסטריצה היוגוסלבי. אולי הדבר נובע גם מהפער בין ארצות מרכז אירופה לבין ההוויה הים תיכונית הספונטאנית.  הבמאי עומד במשימה של יצירת סרט על אהבה שלא יהא מלודרמטי ולא בנאלי. ההצלחה הזאת נובעת גם ממעברים בין סצנה לסצנה, גם מההדגשים בעלילת הסרט עצמו. אותה תוגה ותחושה של גורליות מעניקה לסרט אופי של טרגדיה ידועה מראש. חוסר הנחת של שני הגיבורים. הריחוק והקרבה מעוצבים באורח אמנותי משכנע ביותר.  משחק מעולה של תומאש קוט, ג'והאנה קוליג והאחרים