אָמַר אֵלִיָּהוּ: פַּעַם אַחַת בָּא וְיָשַׁב לְפָנַי אָדָם אֶחָד שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִקְרָא וְאֵין בּוֹ מִשְׁנָה,
אָמַר לִי: רַבִּי!
מַעֲשֶׂה הָיָה בִּי שֶׁמָּכַרְתִּי לְגוֹי אַרְבָּעָה כֹּרִים שֶׁל תְּמָרִים וּמְדַדְתִּים לוֹ בְּבַיִת אָפֵל מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה;
אָמַר לִי הַגּוֹי: "אַתָּה וְהָאֱלֹהִים שֶׁבַּשָּׁמַיִם יוֹדֵעַ בְּמִדָּה שֶׁאַתָּה מוֹדֵד לִי",
וְחִסַּרְתִּיו בַּמְּדִידָה שָׁלוֹש סְאִין שֶׁל תְּמָרִים.
לְאַחַר מִכָּאן נָטַלְתִּי הַמָּעוֹת וְלָקַחְתִּי בָּהֶן כַּד אֶחָד שֶׁל שֶׁמֶן וְהִנַּחְתִּיו בַּמָּקוֹם שֶׁמָּכַרְתִּי אֶת הַתְּמָרִים לַגּוֹי, נִקְרַע הַכַּד וְנִשְׁפַּךְ הַשֶּׁמֶן.
אָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי, בָּרוּךְ הַמָּקוֹם, שֶׁאֵין לְפָנָיו מַשּׂוֹא פָּנִים;
הַכָּתוּב אוֹמֵר: "לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל" (ויקרא יט, יג)
– רֵעֲךָ הֲרֵי הוּא כְּאָחִיךָ, הָא לָמַדְתָּ שֶׁגֵּזֶל הַגּוֹי גֵּזֶל.
