סקירת הסרט פרא/ מארי רוזנבלום
"פרא" זה סרט רק של 60 דקות. רק. וכמה חבל.
כשיוצאים מהסרט שותקים אך מצטערים שהוא תם כל כך מהר. הבימוי אוריאל סיני, דנאל אל-פלג, 2018. זהו אחד הסרטים המעניינים בתחרות דוקאביב , זכה בפרס הביכורים.
במשך שלוש שנים עקבו שני במאים אלו אחר המתרחש בכותלי בית החולים בספארי, ברמת-גן ובמאבק המטפלים להציל את חיות הבר הפצועות בתקווה להשיבן בחזרה לטבע ואם לא , לסיים את חייהם.
הסרט עוקב אחרי דר' אריאלה רוזנצוייג ושמוליק לנדאו זכרונו לברכה, וטרינרית ומטפל ראשי בבית החולים לחיות בר.
הסרט מעלה שאלות על המורכבות של היחסים בין רופא לחולה שלא יכול לקבל את ההחלטות בעצמו. איך מתמודדים עם מצב בו ההקרבה למטופל רק מחמירה את מצבו? האם נכון להחזיק חיה בחיים גם אם היא סובלת? מתי הרגע הנכון לשחרר? מתי הרגע הנכון להמית?
"פרא" מעלה שאלות קשות על מקום בו יש חוקים שונים לחלוטין מעולמנו.
זה סרט של אהבה, ללא תככים, אהבה בין בני אדם אל בני אדם, בין בני אדם לחיות. אתה בוכה וכואב ומקווה לכל אורך הסרט.
הלוואי ויכולתי לשלוח לכם את כל הסרט המדהים הזה. לכו. לכו לסרט "פרא".