שיר:
אמוניט בגדר באבן/ יוסף עוזר

אָמוֹנִיטִים,

טֶרֶם הֱיוֹת אָדָם, שָׁטוּ בְּכָל הָעוֹלָם.

קוֹנְכִיָּתָם סְפִּירָלִית.

אָמוֹנִיט אַחַת, בִּירוּשָׁלַיִם

לֹא תִּשְׁכַּח- טוֹרֵף וְנִטְרַף שִׂחֲקוּ בִּרְחוֹבוֹת הַמַּיִם,

וְסַרְדִּין הָדָה זְנָבוֹ לְפִי צְלוֹפָח.

כָּעֵת כְּלוּאָה בְּגֶדֶר אֲבָנִים

שֶׁל בֵּית כְּנֶסֶת הַכּוּרְדִּים

בִּרְחוֹב חֲכַם שָׁלוֹם.

אָמוֹנִיט עֲדִינָה, שְׁלֵוָה.

קַשּׁוּבָה לָרַב הַדּוֹרֵשׁ.

אֵיךְ הַר הַזֵּיתִים יִבָּקַע וְיָשׁוּב הַיָּם.

הָאָמוֹנִיט שׁוֹכֶבֶת עַל גַּבָּהּ.

מַקְשִׁיבָה לְזִמְרַת הַגַּלִּים

לַמּוּסִיקָה הַנֶּהֱדֶרֶת שֶׁל נֻסַּח כֻּרְדִּיסְטָן.