פרק מספר:
איך לבנות חיים / הדר גולדין
וְהִנֵּה עַל פִּי הַבָּרַיְיתָא הַזֹּאת הִסְכַּמְתִּי לְחַבֵּר חִיבּוּרִי זֶה, לְלַמֵּד לְעַצְמִי וּלְהַזְכִּיר לַאֲחֵרִים תְּנָאֵי הָעֲבוֹדָה הַשְּׁלֵימָה לְמַדְרֵיגוֹתֵיהֶם.[1] וַאֲבָאֵר בְּכָל אֶחָד מֵהֶם עִנְיָנָיו וַחֲלָקָיו אוֹ פְּרָטָיו. הַדֶּרֶךְ לִקְנוֹת אוֹתוֹ, וּמָה הֵם מַפְסִידָיו, וְהַדֶּרֶךְ לִישָּׁמֵר מֵהֶם.
כִּי אֶקְרָא בּוֹ אֲנִי וְכָל מִי שֶׁיִּמְצָא בּוֹ נַחַת, לְמַעַן נִלְמַד לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֵינוּ,
וְלֹא תִשָּׁכַח מִמֶּנּוּ חוֹבָתֵנוּ לְפָנָיו.[2] וַאֲשֶׁר חוֹמְרִיּוּת הַטֶּבַע מִשְׁתַּדֵּל לְהָסִיר מִלִּבֵּנוּ הַקְּרִיאָה וְהַהִסְתַּכְּלוּת יַעֲלֶה עַל זִכְרוֹנֵנוּ וְיָעִירֵנוּ אֶל הַמְצֻוֶּה עָלֵינוּ. וַה' יִהְיֶה בְּכִסְלֵנוּ וְיִשְׁמוֹר רַגְלֵינוּ מִלָּכֶד, וְתִתְקַיֵּים בָּנוּ בַקָּשַׁת הַמְשׁוֹרֵר הָאָהוּב לֵאלֹהָיו[3] "הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךָ, אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ, יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ"[4] (תהלים פ"ו י"א).
אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:
[1] ללמד לעצמי ולהזכיר לאחרים. כל אחד צריך לכתוב לעצמו ספר מוסר לדברים שהוא צריך לתקן, אדם שלא מתאמץ כל הזמן לחיות וללמוד על עצמו, לא יצליח ללמוד מאחרים.
[1] ולא תשכח ממנו חובתנו לפניו. כל אחד צריך להאיר, לסלול, לפדות. קודש חול, גבורה. למשל, ר' אריה לוין אבי האסירים לא היה צריך לבקש סליחה ובכל זאת תמיד ביקש סליחה, בשביל כולם. לא היה לו זמן ובכל זאת היה מוצא זמן לכל אדם, להוציא אותו מעצבותו, להקדים שלום לכל אחד, גם למנקי הרחובות. "אדם נמוך רואה רק עד הלב"*. גיבור מתגבר כארי בכוחותיו בשמחה - להאיר בשמחה. כי החסידות זה המהפך שממנו הכל מתגלגל.
[* מסופר על ר' אריה לוין שפגש פעם מכר שהרגיש לא נוח במחיצתו בגלל שלא חבש כיפה. ר' אריה הרגיש בכך ואמר לו: "אל תרגיש רע, אני נמוך ורואה רק עד הלב". העורך].
[1] המשורר האהוב לאלוקיו. כל אחד חייב להציב לפניו דמות. להציב דמות לפניך- דוד המלך. המטרה להיות משורר מלא כיסופים נפשיים. שייכות- אהוב לאלוקיו, כל שירתו מלאה אהבת ה'. בקשתו - הדרכה, דרך. דוד המלך- לדרוש מעצמי.
[1] "הורני ה' דרכך". דרך היא מלשון הדרכה, "אהלך באמיתך" – הליכה, "יחד לבבי" – איחוד הלב - שלמות, "ליראה שמך" – עבודה, לימוד, מסילה. פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון. "לא בשמים היא- בפיך ובלבבך לעשותה", אם תרצו אין זו אגדה.
[1] ללמד לעצמי ולהזכיר לאחרים. כל אחד צריך לכתוב לעצמו ספר מוסר לדברים שהוא צריך לתקן, אדם שלא מתאמץ כל הזמן לחיות וללמוד על עצמו, לא יצליח ללמוד מאחרים.
[2] ולא תשכח ממנו חובתנו לפניו. כל אחד צריך להאיר, לסלול, לפדות. קודש חול, גבורה. למשל, ר' אריה לוין אבי האסירים לא היה צריך לבקש סליחה ובכל זאת תמיד ביקש סליחה, בשביל כולם. לא היה לו זמן ובכל זאת היה מוצא זמן לכל אדם, להוציא אותו מעצבותו, להקדים שלום לכל אחד, גם למנקי הרחובות. "אדם נמוך רואה רק עד הלב"*. גיבור מתגבר כארי בכוחותיו בשמחה - להאיר בשמחה. כי החסידות זה המהפך שממנו הכל מתגלגל.
[* מסופר על ר' אריה לוין שפגש פעם מכר שהרגיש לא נוח במחיצתו בגלל שלא חבש כיפה. ר' אריה הרגיש בכך ואמר לו: "אל תרגיש רע, אני נמוך ורואה רק עד הלב". העורך].
[3] המשורר האהוב לאלוקיו. כל אחד חייב להציב לפניו דמות. להציב דמות לפניך- דוד המלך. המטרה להיות משורר מלא כיסופים נפשיים. שייכות- אהוב לאלוקיו, כל שירתו מלאה אהבת ה'. בקשתו - הדרכה, דרך. דוד המלך- לדרוש מעצמי.
[4] "הורני ה' דרכך". דרך היא מלשון הדרכה, "אהלך באמיתך" – הליכה, "יחד לבבי" – איחוד הלב - שלמות, "ליראה שמך" – עבודה, לימוד, מסילה. פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון. "לא בשמים היא- בפיך ובלבבך לעשותה", אם תרצו אין זו אגדה.
* הדר גולדין, 23, נפל כקצין במהלך מבצע ׳צוק איתן׳ בקיץ תשע”ד, בפעולה לאיתור מנהרות שנועדו לפגוע באזרחי ישראל. לאחר מותו נחטף לרצועת עזה, וטרם הוחזר.