בין שפעת המשמעות לקסם השיר עם אילנה יופה/ גבריאל מוקד                                                                

הוצאת-הספרים שלי 'עכשיו' – אשר פירסמה כבר לאורך עשורים את מיטב השירה העברית של דור המדינה – מדוד אבידן, יונה וולך ויאיר הורביץ עד דורות צעירים יותר, שמחה גם להוציא לאור את שיריה של אילנה יופה. אילנה יופה היא בעיניי לא רק משוררת מהחשובות ביותר בשירה העברית הנוכחית, אלא גם נמנית על המשוררים החשובים ביותר בשירה זו כיום. צר לי, איפוא, לא פעם כשאותה הקהיליה התרבותית הבינונית שבתחילה לא אימצה לא את אבידן ולא את יונה וולך בזמן אמיתי של פירסומם ב'עכשיו', אלא "הכירה" בהם רק באיחור של שנים, עושה אותה שגיאה גם כיום כשאיננה מקדישה תשומת-לב ראויה לשירת אילנה יופה המאופיינת בעומק לשוני רב ובעמקות קיומית.          

מהו יחס שיריך לרבדים היסטוריים בשפה העברית?

" השפה העברית אהובה עלי על כל רבדיה הלשוניים. בכל רובד יש איפיונים האהובים עלי: ברובד התנ"כי אהובים עלי העוצמה, הקיצור, הפשטוּת, הישירות, ההדר. השפה התנ"כית בעיניי היא מֵעֵין פסל עוצמתי נשגב בנוף הלשוני ההיסטורי ובכלל. שפת המִשנה והגמרא אהובה עלי יחד עם השפה הארמית השזורה בה, שפה נינוחה יותר, נשית יותר, יוםיומית יותר, מזכירה קצת  את שפת היידיש האהובה עלי במיוחד מילדותי: שפת סבתי וסבי ובאופן חלקי שפת הוריי. שפת משוררי ספרד שהיא שילוב בעיניי של השפה התנ"כית עם שפת התלמוד, ואולי גם משהו מהערבית - שפה רבת יופי קישוטית, אך גם תמציתית. שפת משוררי ההשכלה שהיא בעיניי שפת התלמוד המחודשת, רכה יותר, והעברית המודרנית שהיא להרגשתי שואפת לשפת התנ"ך, אך נושאת עימה את כל הרבדים ההיסטוריים שהיזכרתי.

אני אוהבת לשזור בשירַי את כל הרבדים, לעיתים לחוד ולעיתים ביחד, הכול נמזג אצלי לאחדות אחת, רבת פנים, הרוחשת תחת למילים ובַמילים, וגם מעליהן."

האם יש משוררים עברים מהדורות הקודמים שאת חשה קירבה מיוחדת אליהם?

"כמובן, ויש רבים. הַחֵל ממשוררי התנ"ך, דבורה הנביאה, משה רבנו, דוד המלך בעיקר בתהילים כמובן, משוררי ספרד הנפלאים, בעיקר שלמה אבן גבירול, ח. נ.

ביאליק, שאול טשרניחובסקי, ואחריהם אסתר ראב, אצ"ג, דוד פוגל, אמיר גלבוע, דליה רביקוביץ', נתן אלתרמן, זלדה, ובעיקר משוררי דור המדינה: יהודה עמיחי נתן זך יונה וולך ודוד אבידן אך גם דן פגיס וישראל פנקס. (על כל פנים, ביאליק ואצ"ג הם בעיניי הפסגות בשירה העברית אחרי שירת ספרד). לאחרונה התוודעתי למשוררת יידיש נפלאה בעיניי שספרה משנת 1929 יצא עתה בתרגום לעברית כמובן, בשם עֵט אנה מרגולין)."

אם היית צריכה לבחור שני שירים מהקובץ הנוכחי שלך ('המִשחק') במה היית בוחרת?

" הייתי בוחרת בשירים הראשון והאחרון בקובץ. 'המשחק' ו'להציל כבשה אחת'. השיר הראשון דן במצבו הקיומי של האדם בעולם והשני במצבו הקיומי של היהודי בעולם. אני חשה קירבה רבה לגורל היהודי בכלל, יחד עם גאווה ואהבה לעמנו."

הַמִּשְׂחָק

הַמִּשְׂחָק שִׂחֵק בּוֹ, לֹא אַחַת הִתֵּל בּוֹ,

אֲבָל אֱמוּנָתוֹ בַּמִּשְׂחָק רַק הִתְחַזְּקָה.

הוּא חָשׁ, שֶׁהַמִּשְׂחָק הוּא לְמַעְלָה

מֵהַשָּׂגַת אֱנוֹשׁ. סוֹדוֹ, הֱיוֹתוֹ נִסְתָּר.

מַעֲלָלִים שִׂחֲקוּ בּוֹ מִטַּעֲמוֹ שֶׁל הַמִּשְׂחָק.

אַךְ מִתַּחַת לִפְנֵי הַשֶּׁטַח חָשׁ אֶת גְּדֻלָּתוֹ

וְתִפְאַרְתּוֹ שֶׁל הַמִּשְׂחָק, וְעֻבְדַּת הֱיוֹתוֹ

מְשַׂחֵק בַּמִּשְׂחָק הָיְתָה לוֹ לְמִשְׁעֶנֶת.

הַמְשַׂחֵק וְהַמִּשְׂחָק אֶחָד הֵם, חָשַׁב.

לְעִתִּים בָּכָה בִּרְאוֹתוֹ אֵיךְ הַמִּשְׂחָק

מַפְסִיד. הַמִּשְׂחָק מְנַצֵּחַ אֶת עַצְמוֹ, הִרְהֵר,

אוֹ שֶׁשָּׂמַח, הַמִּשְׂחָק מַפְלִיא בְּמִשְׂחָקוֹ.

וְאָז הָיָה שָׁר תְּהִלּוֹת לַמִּשְׂחָק.

תָּמִיד יָדַע שֶׁהַמִּשְׂחָק מְדַבֵּר מִגְּרוֹנוֹ מִלִּים

וְאוֹתִיּוֹת, וְגַם אֵין מִלִּים וְגַם אֵין אוֹתִיּוֹת.

כִּי זֶה כָּל הַמִּשְׂחָק.

07:40 20.7.2017

לְהַצִּיל כִּבְשָׂה אַחַת

כְּקוֹל הַסְּנוּנִית כָּךְ קוֹל הַסִּתְוָנִית הַגּוֹוַעַת.

נִכָּרִים יְמֵי הַשֶּׁמֶשׁ, צַלְעוֹת הֶהָרִים פּוֹסְחוֹת עַל חַיַּי

כְּשֶׁאִמִּי הוֹרָתִי וְסָבָתִי הַמְּנוֹחָה וְאֵם סָבָתִי לוֹנֶה,

אֲנִי רוֹאָה הֲמוֹנֵי חֲסִידִים נוֹהִים מִכָּל אֵרוֹפָּה

אֶל הָרַב הַקָּדוֹשׁ מִזְּלוֹצ'וֹב.

נוֹהִים וְנוֹהִים הֲמוֹנֵי חֲסִידִים אֶל הָרַב הַקָּדוֹשׁ מִזְּלוֹצ'וֹב.

רַבִּים הַטְּלָאִים, הַכְּבָשִׂים בַּמִּדְרוֹן, נוֹהִים אַחַר הָרוֹעֶה.

כְּשֶׁאִמִּי הוֹרָתִי וְסָבָתִי הַמְּנוֹחָה וְהַנֵּרוֹת דּוֹלְקִים בְּמַעֲבֵה

הַחֹשֶׁךְ, זָב הַזְּמַן לְמַפְרֵעַ, מָלְאוּ הַחַלּוֹנוֹת אֵימָה,

וְאֵם סָבָתִי לוֹנֶה נִשְׁתַּבְּשָׁה דַּעְתָּהּ בְּעִקְבוֹת מוֹת בְּנָהּ יְחִידָהּ

שְׂרֻאלִיק. וְאַף שֶׁשְּׁמִי עַל שְׁמָהּ נִבְצָר מִמֶּנִּי לְהוֹשִׁיעָהּ כִּי

הוֹלְכִים הַזְּמַנִּים וּמִשְׁתַּבְּשִׁים,

הוֹלְכִים וְנֶאֱסָפִים אֶל מַסְלוּלָם,

וְאִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ מִזְּמַן לִזְמַן אַף שֶׁמִּשְׁתּוֹקְקִים.

וְהָעֲיָרָה מוּלֶדֶת בִּי לְכָל אֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ.

אֲנִי חָשָׁה אַחַר שַׁיֶּרֶת הַנִּלְקָחִים אֶל מוֹתָם.

בִּקַּשְׁתִּי לִשְׁלֹף כִּבְשָׂה מִן הַצֹּאן הַמּוּבָל,

אַךְ הַזְּמַן הֵקִים מְחִיצָה נֶגְדִּי,

הַזְּמַן הִתְגַּבֵּהַּ כְּנֵד מַיִם עֲנָק שָׁקוּף. אֲנִי רוֹאָה מוּבָלִים אֲנִי

רוֹאָה מוּלָכִים וְיָדִי קְצָרָה.

רַק עֵינַי שֶׁרוֹאוֹת רַק עֵינַי שֶׁרוֹאוֹת.

חִכִּיתִי לְמַשַּׁב הַסְּנוּנִיּוֹת בַּשְּׂדֵרָה הַפּוֹגַעַת,

הִמְתַּנְתִּי בַּשֶּׁקֶט הָרַךְ בַּשְּׂדֵרָה הַפּוֹצַעַת, הָלַכְתִּי בְּמַסְלוּלִים

עוֹקְפִים, חִפַּשְׂתִּי בְּכָל הַנְּתִיבִים וּבַסְּפָרִים חָפַרְתִּי

וּבַתְּמוּנוֹת וְנִסִּיתִי לָגַעַת, לְהַגִּיעַ,

לְהַצִּיל כִּבְשָׂה אַחַת מִן הָעֵדֶר, אֲפִילוּ לֹא זוֹ שֶׁנִּתְכַּוַּנְתִּי וּבִלְבַד שֶׁתִּהְיֶה בְּיָדִי כִּבְשָׂה אַחַת לְעֵדוּת.

נָהִיתִי אַחַר הַחֲסִידִים אֶל הָרַבִּי מִזְּלוֹצ'וֹב,

מִהַרְתִּי אַחַר הַחֲסִידִים אֶל הָרַבִּי הַקָּדוֹשׁ מִזְּלוֹצ'וֹב,

וְהִנֵּה הָרַבִּי אֵינוֹ, כִּי נִלְקַח, בְּזֶה הַבֹּקֶר נִלְקַח, לִצְבָא עֶלְיוֹנִים

נִלְקַח. וְלֹא עָלָה בְּיָדִי לְהַגִּיעַ אֶל הָרַבִּי מִזְּלוֹצ'וֹב כִּי אֵחֲרָה

הַשָּׁעָה וּסְאַת הַיָּגוֹן מָלְאָה וַאֲנִי לְבַדִּי בַּשְּׂדֵרָה הַחֲצוּיָה

וְהַזְּמַנִּים דּוֹלְפִים, זֶה בָּזֶה מִתְעַרְבְּבִים, וְעִם שַׁחַר הָלַכְתִּי

לְבֵיתִי וְשָׁכַחְתִּי אֶת אֲשֶׁר נִשְׁכַּח מִלִּבִּי.

07:32 11.11.2017