שיר:
יום שישי הגדול במסדרונות המטרו
יְהוּדִים בְּנֵי דָּתוֹת שׁוֹנוֹת נִפְגָּשִׁים
בְּמִסְדְּרוֹנוֹת הַמֶּטְרוֹ, חֲרוּזֵי תְּפִלָּה
פִּזְּרוּם אֶצְבָּעוֹת עֲדִינוֹת שֶׁל מִישֶׁהוּ.
מֵעֲלֵיהֶם יְשֵׁנִים כְּמָרִים אַחֲרֵי הַסְּעֻדָּה הַמַּפְסֶקֶת,
מֵעֲלֵיהֶם פִּירָמִידוֹת שֶׁל כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי כְּנֶסֶת
נִצָּבִים כִּסְלָעִים שֶׁהוֹתִיר אַחֲרָיו קַרְחוֹן.
הֶאֱזַנְתִּי לְ'מָתֶאוּס פַּסְיוֹן'
הַהוֹפֵךְ כְּאֵב לְיֹפִי
קָרָאתִי אֶת 'פוּגַת מָוֶת' שֶׁל צֶלַאן
הַהוֹפֶכֶת כְּאֵב לְיֹפִי.
בְּמִסְדְּרוֹנוֹת הַמֶּטְרוֹ אֵין תְּמוּרָה לַכְּאֵב,
הוּא קַיָּם, כּוֹאֵב בְּלִי הֲפוּגָה.