סקירת השקת הספר הארת שוליים אמיר סומר/ חגית בת אליעזר
אמיר סומר - משורר צעיר, ששיריו קיבלו פרסום תחילה כגרפיטי על קירות תל אביב, ולאחר מכן בכתבי העת ובמוספי הספרות של העיתונים המובילים, הוציא את ספר שיריו הראשון "הארת שוליים". שיריו של אמיר סומר זכו להערכתם של אנשי ספרות וביניהם בני ציפר, יחזקאל נפשי ופרופסור גבריאל מוקד, אשר אף ערך את הספר, שהוא הכותר הראשון של "הוצאה עצמית" - הוצאת ספרים חדשה, מיסודם של אמיר סומר וחברו הטוב יואב גלבוע – משורר, מתרגם ועורך. הספר מגוון מאוד מבחינת סגנונות הכתיבה והנושאים: שירי מין ואהבה, שירים חברתיים, שירי אמונה, וכל אחד מחבריו של אמיר סומר – אנשי ספרות ואמנים, שהשתתף בהשקת הספר ביום חמישי 2.11.2017 בסוזי, בית רומנו בתל אביב, מצא שיר קרוב ללבו וקרא אותו בצרוף ברכות לבביות למשורר.
בני ציפר – סופר ועיתונאי, העורך של המוסף "תרבות וספרות" של העיתון "הארץ" סיפר על כך, שהתרשם מהופעתו המהפנטת של אמיר סומר בפסטיבל מטולה בחודש מאי 2017, ובחודש יוני פרסם את שירו המצוין "עזבנו לברלין" ב"תרבות וספרות".
המשורר רוני סומק דיבר על העומק בשיריו של אמיר סומר, וככל שקוראים בהם יותר, כך מגלים רבדים נוספים. רוני סומק קרא את השיר "סיור במחלקות של אהובתי", אשר מתחיל כך: "מטייל בתוך המחלקות שבך / אני באשפוז כפוי / ואת מרכז רפואי" עם השורות היפות: "והזדרזי לגשת אל חדר הצנתורים המפעים / אפתח את הסתימה שבלבך / עד שתרצי להביא אתי מחלקת ילדים".
המוזיקאי שחר אריאל, חובש הכיפה, קרא את השיר "אלוהים נמצא בעט של כולנו", שפותח את הספר, ובו אלוהים מצטייר כחומל ומנחם: "אלוהים נמצא בכל אדם נכה / שחולף ברחוב ובתת-מודע / מנחם ותנו שמצבנו לא רע / גם אם באותה שנייה העולם בנו הכה."
השחקן מיכאל אלוני, שמופיע גם בפרסומות בחר בשיר "ווינסטון לייט" וקרא אותו עקב עישון סיגריה: "מה צופן לו היום הזה? / שבו התעוררתי והצתי ווינסטון לייט / טרם צחצחתי שיניים בקפה טורקי / טרם הסדרתי נשימה במוחי / פשוט התעוררתי משנת עקומים בעיר שבה כולנו פליטים".
המוזיקאי-רוקיסט חמי רודנר, שהכיר את אמיר סומר מההתכתבות ביניהם ובערב ההשקה זכה לראשונה לחבקו, קרא את השיר "שאגה": "עלי לזכור / שרוקנרול זה ליפול כואב / על הרצפה / ואז לקום / כאילו לא קרה דבר" ואכן שאג את סופו: "לשחרר שאגה / ואריה."
הצמד "פלא אוזן" קראו בשניים את השיר "דמוקרטיה", אשר חושף את צדדיה המכוערים "שהם לא רוצים שתדע", ואכן, "הדמוקרטיה בחרה בדונלד טראמפ לשלוט בעולם".
יואב גלבוע – משורר, עורך ויזם נמרץ בתחום הספרות – דיבר בהתלהבות על "הוצאה עצמית" בייסודו, אשר פועלת ללא מטרות רווח לשם הפצת אמנות צעירה ובועטת. יואב בירך את אמיר על הכותר הראשון של ההוצאה וקרא את השיר "חזון אמיר" עם השורה המעניינת והקליטה "ארץ זוועות חלב ודבש".
יחזקאל נפשי – משורר, סופר ועורכו של המוסף הספרותי של העיתון מעריב – חברו הטוב של אמיר סומר כבר 3 שנים מאז הגיעו לתל אביב מחיפה, דיבר כעורך שירה על התפתחותו של אמיר המשורר, שלא מאבד מהאותנטיות שלו. יחזקאל נפשי טבע ביטוי יפהפה: "מצליח ללכוד ברשת של מלים מדויקות את החוויה", כשדיבר על השירים הקצרים של אמיר, שכלולים בספר לצד אלה הארוכים וקרא להמחשת דבריו:
מה שנסיעה באוטובוס מעלה
חיפשתי אצלך אהבה
כמו שאני מחפש כסף
ביום רע:
החטט בכיס של המטבעות
בזמן שבתעלות לבי
מתפלל לניצוץ.
ואז אמיר סומר התייצב מול המיקרופון במלוא גובהו ותסרוקתו. הוא הודה מתוך התרגשות כנה למשתתפים ולקהל הרב שהצטופף באולם ובמסדרון שהוביל אליו. אמיר דיבר על שליחותו, כמי שמאחד בהווייתו את 3 הדתות – יהדות, נוצרות ואסלאם – להעביר את המסר, שאם כולנו נתערבב מהבחינות הדתית והרוחנית, לא נוכל יותר לשנוא את האחר, כי נמצא בו משהו שיש גם בנו. אמיר מיטיב לקרוא את שיריו – בעל פה, בפרץ אנרגיה, בהתלהבות מדבקת. הוא ביצע את השיר "מאמא", שפורסם כאן באתר
http://bkiovnhroh1.com/PAGE2849.asp
ומסתיים במסר החזק:
"אַתְּ יוֹדַעַת מָאמָא, זֶה עוֹלָם מְטֹרָף בִּמְיֻחָד בִּגְלַל שֶׁאֲנַחְנוּ
נוֹתְנִים לָאֱנוֹשׁוּת סַם הַרְדָּמָה, שֶׁכֵּן אַחֶרֶת הִיא לֹא תּוּכַל
לָשֵׂאת אֶת עַצְמָהּ."
לפי בקשת הקהל, אמיר סומר קרא את השיר "איקרוס", שהרשים את הקהל הרב בפסטיבל מטולה באירוע בהנחייתו של צביקה ניר:
https://www.youtube.com/watch?v=tsaYyTiK3lw
ולבסוף הוא ביצע שיר קליל יותר - "טוסיק היפסטרי", אשר מסתיים במילים: "ותני לטוסיק ההפסטרי שלך / לשמש לי שולחן כתיבה."
