התוכן בקצרה הוא פשוט וכואב.

מיכאל קולהאס הוא סוחר סוסים. בעל משפחה אהובה. אשה וילד. הוא לוקח את סוסיו לשוק בסקסוניה למוכרם,  כהרגלו.  אולם הפעם הוא נתקל בבירוקרטיה. נציג מטעם היונקר ונצל פון טרונקה דורש ממנו רשיון מעבר דבר שמעולם לא נדרש להמציא.

קולהאס נדרש להשאיר את שני סוסיו כערבון. הוא מגלה כי הדרישה הייתה שרירותית וממשיך לדרוש את סוסיו בחזרה ואף לקבל פיצויים. פניותיו נדחות בוועדות השונות וקולהאס מחליט  להלחם למען הצדק, מתעקש וגורר את אשתו למאבק שבהמשכו היא נפצעת באורח קשה ומתה.

בייאושו קולהאס מוצא מפלט באמצעים פליליים. הוא פותח במלחמה פרטית, מחריב את טירתו של היונקר ומגיע לוויטנברג, שלשם נמלט היונקר. קולהאס נכשל בניסיון לתפוס את היונקר וזורע הרס וחורבן בעיר ויטנברג. בעקבות כך, הוא נאסר ונידון למוות. לפני ההוצאה להורג, נודע לו שזכה בתביעתו נגד היונקר, הוא זכאי לפיצויים עבור הפציעה של ההעוד השכיר שלו וסוסיו מוחזרים לו, בריאים ושבעים. מרוצה מכך שהצדק נעשה, הוא מקבל עליו בשמחה את ההוצאה להורג.

המחזה נכתב בשנת 1811 על ידי היינריך פון קלייסט. הסיפור מתרחש במאה ה-16 בגרמניה.

הנושא הוא הכעס וגבול רדיפת הצדק, התמודדות הפרט מול שחיתות שלטונית וקידוש האמצעים לטובת מטרה.                                                                                      כעס גורם לנו להיות פחות אנושיים, פשוטו כמשמעו. כעס מביא אותנו לגבולותיה המסתוריים של המוסריות, למה שעשוי להפוך אותנו לפחות אנושיים. כעס גם עוזר לנו לחדד את המחשבה לשנות דרכי פעולה יחד עם זאת הוא עלול להטעות ליצור זוויות שונות ומפחידות כמו בהצגה זו.

רדיפת הצדק אף היא מפחידה. הכרתי אנשים שרדפו צדק ורמסו אנשים, אנשים שהיו עוורים לכאב האחרים, שאבדו עולם או גרמו לאחרים לאבד עולמם עד הקצה.

הגדרת הצדק תלויה ויחסית ביותר ולעיתים אף בעייתית. רדיפה אחר צדק, אני רואה בזאת כרעה חולה. ראו מלחמות הדת וכד'.

הבמאי אילן רונן. 15 שחקנים. השחקן הראשי הוא נורמן עיסא. משחק מעניין. עיצוב תלבושות אף הוא מעניין.

אהבתי את ההצגה.