אירוע מאיאקובסקי בבית ביאליק/ חגית בת אליעזר

בית ביאליק בתל אביב מקיים אירועי ספרות מגוונים בעריכתו של יקיר בן-משה בימי חמישי מדי שבוע. העונה החדשה נפתחה ב-19.10.2017 באירוע לרגל צאת "כריסטופר קולומבוס ושירים אחרים" – ספר תרגומיו של עמינדב דיקמן לשירי המשורר הרוסי הגדול ולאדימיר מאיאקובסקי, ולציון 100 שנה למהפכה הרוסית, שהתחוללה בין 24 ל-25 באוקטובר 1917 על פי הלוח היוליאני אשר היה בשימוש אז, וב-7 בנובמבר על פי הלוח הגרגוריאני הנוכחי.

באירוע השתתפו עמינדב דיקמן – המתרגם, יהודה ויזן –  משורר, מתרגם ומבקר ספרות וכן משוררים עבריים, בעלי "הניצוץ המהפכה", שקראו שיר של מאיאקובסקי מהספר ושיר שלהם.

הפסנתרן מיכאל קנר והצ'לן אורי ארבל ניגנו פתחו את האירוע במספר קטעים מלודיים קליטים מיצירותיו של המלחין הרוסי שוסטקוביץ, שכתב גם סימפוניות צורמניות-מסויטות בהשפעת מלחמת העולם השנייה והתדרדרות מצבו הבריאותי.

 המשוררת נעם פרתום בחרה בשיר הלבבי ביותר של הספר  – "אני מאושר" –  בו מאיאקובסקי מתפעם ומתפייט כי הפסיק לעשן. זהו שיר פארודי-סטירי, כי לא מזכיר כלל את תסמיני הגמילה הקשים. נעם פרתום הגישה את השיר באלתור קולי: "אזרחים, אצלי שמחה עצומה ... הלילה חלף ממש כחלום/בלי אף שיעול וכחכוח ... בקיבה, בתקציב, ממש נפלאות, /חוזקו ואיזון בם הושתת ... אזרחים, אתכם המרשם מסקרן? ... אני מהיום מפסיק לעשן."

נעם פרתום קראה את שירה הארוך "תא (מעצר) מהפכני", שנכתב בזמן מבצע צוק איתן בקיץ 2014, והוא מתחיל כך:

"יש חשמל זעם אצור בירח הלילה כי עצרו

את אהובי (על הפרת סדר, לכאורה) ולא אשקוט

עד שיוּשב הסדר על כנו, ויחזירו אותו הביתה –

ממתק חורין עטוף חלוק רחצה ורוד

צמרירי ורך"

כשהקטע "יש חשמל זעם אצור בירח הלילה כי עצרו את אהובי" חוזר מספר פעמים לאורך השיר.

המשוררת סיגל בן יאיר קראה את השיר של מאיאקובסקי "פרדה" בעל השורה הראשונה: "במונית – פורט את הפרנק שנותר" ואת השיר שלה

על ארנקה הריק משקלים בקניון בתחנה המרכזית.

עמינדב דיקמן כתב מסה נרחבת תחת השם "מאיאקובסקי, מאיאקובסקי בעברית", שפותחת את הספר. באירוע הוא דיבר בנימה אישית על קריאתו של שירי מאיאקובסקי במקור, על ביקורו בדירתו של אלכסנדר פן, אשר העריץ את המשורר ותרגם את שיריו, בה מצא פלקט גדול משובץ בתמונות של מאיאקובסקי, בהשראתו עשה האמן יגאל תומרקין את העבודות, המשולבות בספר. עמינדב דיקמן הוסיף, שאומנם מכבד מהפכות, אך אינו חוגג את המהפכה הרוסית, כי קרובי משפחתו: אמו, אביו, אביו החורג, סבו "בילו" מספר שנים במחנות ריכוז סובייטיים. עמינדב דיקמן סיפר על התופעה הייחודית של התפרצות כישרונות בשירה ובציור ברוסיה בשנים שקדמו למלחמת העולם הראשונה. מאיאקובסקי בן העשרים היה אחד הבולטים בין משוררי הזרם הפוטוריסטי, בולט גם בחיצוניותו: הוא התנשא לגובה של כמעט 2 מטר. עמינדב דיקמן המחיש: "תיקחו את יהודה ויזן, תגביהו אותו בחמישה סנטימטרים, תורידו ממנו את הזקן ושימו לו כובע קסקט על הראש"

המשורר, ההמתרגם והמבקר יהודה ויזן, בירך את עמיתו עמינדב דיקמן על 3 ספרים שהוציא בשנה האחרונה: על "הצלב והורד" ועל "אפיגרמות כך ואחרת", שקדמו לתרגומי שיריו של מאיאקובסקי. גם ליהודה ויזן מגיעות ברכות על ספרו "שירים של אחרים –  תרגומים מן השירה האנגלוסקסית", שפורסם בדצמבר 2016 בהוצאת "עכשיו". בזמן העבודה על הרשימה הזאת, לקחתי את הספר האסתטי עם פני המשוררים הרבים על כריכתו, וקראתי בהנאה "הערות אחדות על תרגום שירה מנקודת מבטו של משורר" בפתח הספר, הכתובות בכנות, בחן ובדיוק נדיר. תראו איזה יופי: "התרגום מרכך, ולו במקצת, את התסכול ואת תחושת חוסר-התוחלת (והתועלת) המלווים את המשורר כל אימת שאינו כותב שירה."

אהבת האדם, המהדהדת בהערות המאירות האלה, נשמעה גם בדבריו של יהודה ויזן, כשאמר באירוע, שמתנגד לכל מהפכה, כי היא מפחידה – מביאה להרג אנשים. כמו כן, הוא דיבר על מאיאקובסקי הפטריוט, אוהב העם, והביא ציטוטים מדבריהם של מנהיגי המהפכה לנין, טרוצקי וסטלין על המשורר.

המשורר רועי צ'יקי ארד, לבוש ז'קט אדום הפגנתי קרא את שירו של מאיאקובסקי "אתם!":

"אתם, החיים רק מאורגיה לאורגיה,

שאמבטיה לכם! חימום בקיטון, -

על הללו ארש נעטרו צלב גיאורגי, ה-

לא תבושו לקרוא בדפי העיתון?"

רועי צ'יקי ארד דקלם את שירו "בגנות המסננת" ב- 4 חלקים, שמעולם לא נכתב כמותו בכל העולם.

המשורר שלומי חתוכה אמר, שאמנות טובה היא בהכרח מהפכה וככזאת אמורה לעורר חרדות של השלטון. הוא קרא את שירו הארוך של מאיאקובסקי "על המשוררים", שתחילתו: "השירה? מה זה? / זוטה. / בדיחה זה. / ואני – מבדיחות שכאלה אחוז בעתה." ובסופו מוזכר שר התרבות דה-אז אנאטולי ואסיליץ' לונאצ'ארסקי: "ולמען יחדל כל פיטן מלנהות ולשפוך / מררתו לי,- / ולמען השחת הדפים יצומצם, כיאות, / הפקיעום ממרות ואסיליץ' הטוב, אנאטולי, / וּתְנוּם / לטובאריש סמאשקה, לשר הבריאות."

 שלומי חתוכה קרא את שירו "מכתב לנערה מפריפריה"

.

מאיה זקס – משוררתSpoken Word  , המירה את המנשא עם הצאצא במיקרופון, ועלתה למרכז הבמה במכנסוני ג'ינס משופשפים-קרועים פרולטאריים. ויקטור אנטונוב, בעלה, ליווה אותה בנגינת בס, ויחד הם מהווים צמד, שנקרא "מאיה והרוסים".

עלה בידה של מאיה זקס לתרגם לעברית דיבורית ישירה וברורה את שירו ההיתולי-משהו של מאיאקובסקי בעל השם הארוך "סיפורו של יוחנן כהן הרתח על המעבר לדירה חדשה", כשבמרכז הסיפור – האמבטיה, בה רחצנו כבר באחד השירים הקודמים. מאיה ציינה, שמאיאקובסקי ידע להפוך נושא סתמי למרגש.

אם כן, סיפורו של יוחנן כהן הרתח על המעבר לדירה חדשה מתחיל כך:

"אני פרולטאר!

כל הסבר מיותר

קיים!

כמו שאימא אותי ייצרה

והינה! משרד השיכון לעובד

בא ונותן לי דירה!

רוחב כזה!

ככה תקרה!

נקייה! מוארת!

יש מרזב!

הכל טוב!

אבל יותר מהכל

אני אוהב את זה!

זה לבן יותר מירח בשל

נוח יותר מארץ מובטחת!

זה! נו זה! כל הסבר יכשל!

זו האמבטיה של המקלחת!

בהמשך היא ביצעה שיר מהפכני משלה "גרסה הפוכה", עם קטעים קוליים בדואט עם ויקטור אנטונוב.

אברהם שלונסקי ואלכסנדר פן העריצו את מאיאקובסקי בזמן אמת ובשפת המקור, אך שירי מאיאקובסקי, שממשיכים להשפיע על משוררים עבריים במרחק מאה ובמעבר שפה, אפשרו את הערב הספרותי-מוזיקלי הזה, בפתח עונת האירועים בבית ביאליק.