תאוות בשרים, בימוי: אבנר מצליח 50 דקות/ חגית בת אליעזר

אבנר מצליח - בוגר לימודי קולנוע ב"סם שפיגל" שעבד במשך שנים בתעשיית הטלוויזיה, כתב, ביים, הפיק, צילם וערך את הסרט התיעודי "תאוות בשרים" על מצבן של חיות המשק בתעשיית המזון. הסרט משתתף בתחרות לסרטים תיעודיים בפסטיבל חיפה. קראתי על אבנר מצליח וסרטו ב"גלריה" של הארץ ב- 2.10.2017 ושמחתי לראותו בהקרנת הבכורה במסגרת הפסטיבל ב- 8.10.217.

אבנר מצליח הוא צמחוני מילדות וטבעוני כחמש שנים, אבל אביו אוכל בשר בכל פה. בתחילת הסרט שניהם יושבים במסעדה. הבן מספר לאביו, המתענג על סטייק, על כוונתו לצלם סרט על סבל החיות, המטיף לטבעונות ובפיו של אביו עצה: "אם אתה רוצה לעשות מזה סרט, אתה חייב שיהיה בסיפור הזה איזשהו בשר, משהו שאפשר להיאחז בו, שיהיה סקסי".

אבנר מצליח אכן מצלם לולים, מכלאות של כבשים, רפתות עם פרות, משוחח עם המגדלים ומציג בפניהם את הרעיון הכפול: הוא מתכנן להקים בית אבות לחיות, שסיימו את השרות בחקלאות, דוגמת פרות חולבות, ש"גמרו את סוס" והמפעל ימומן על ידי כך שהחיות יעניקו שירותי מין לזואופילים מהארץ ומהמדינות בהן מגע מיני עם חיות אסור בחוק, דוגמת גרמניה.

אבנר מצליח לא מתכוון להקים את המיזם הכפול, אך הוא בהחלט חוקר את הנושא ולשם כך טס לגרמניה ומראיין את דיוויד צימרמן, יושב ראש zeta - ארגון זואופילי להסברה וסובלנות. הוא מביע ביקורת על החוק הגרמני, שאוסר על "משכב בהמה", כי החוק מניח שלכל מגע מיני עם חיות יש אופי של כפייה והתעללות, אך לא מגן על החיות המשמשות בתעשיית המזון. דיוויד צימרמן מדגים את חוסר ההיגיון שבדבר באופן החד והבהיר. החוק מתיר לכרות אשכים ללא הרדמה לגורי חזירים, כדי להשביח את טעם בשרם, אך אוסר לגעת בהם ולהחזיקם ולהתגרות מכך מינית.

גם המרואיינים האחרים מתנסחים באופן ענייני וברור. החקלאים המגדלים את העופות והבקר מפגינים כלפי חיות המשק יחס הוגן, אם אפשר לקרוא לו כך, והם בהחלט מקיימים את החוקים והתקנות.

מרשימים במיוחד היו דבריה של המפקחת על אכיפת חוק "צער בעלי חיים" מטעם משרד החקלאות. היא הביעה מורת רוח מהכאב שנגרם לבעלי חיים בפעולות שנעשות ללא הרדמה, כמו קיטום מקור או צריבת קרניים, אך היא מודעת לשיקולים הכלכליים של החקלאים. לשאלת המפתח של אבנר מצליח הטבעוני, שהיא מעל לסיפור הכיסוי של בורדל-בית אבות לחיות, "איך אפשר לצמצם את היקפי צריכת המזון מן החי", למומחית הייתה הצעה מקורית: ככל ש"נגלגל" את תהליך הגידול על הצרכן, כלומר, אוכל המזון מן החי ייגדל את החיה, יתקשר אליה ואז ייפרד ממנה, כך נוכל צמצם את צריכת המזון מן החי ולעודד טבעונות.

הסרט עשוי בצורה מאופקת, ללא מראות קיצוניים וקשים לצפייה, ללא האשמות כלפי אוכלי הבשר, והדבר תורם לממד האומנותי של הסרט התיעודי. אבנר מצליח מחויב לטבעונות ולאמנות כאחד.