התכתבות עִם שִׁירוֹ שֶׁל ז'אק פרוור: אֲרוּחַת בֹּקֶר

הַסְּתָו הַפָּרִיזָאִי הַהוּא

עָשָׂה עִמָּהּ חֶסֶד גְּדוֹל

נַפְשָׁהּ לֹא יָצְאָה אֵלֶיהָ

לֹא נִזְקְקָה

לְנוֹגְדֵי דִּכָּאוֹן.

מִמְטָרִים פְּזוּרִים

בִּרְחוֹבוֹת פָּרִיז

הוּא שָׁתָה קָפֶה בֶּחָלָב

הוּא הִפְרִיחַ טַבְּעוֹת עָשָׁן

לָחַשׁ לָהּ

je t'aime

mon amour

וּבָכָה

מִמְטָרִים פְּזוּרִים בִּרְחוֹבוֹת תֵּל אָבִיב

מְעִיל גֶּשֶׁם שָׁחוֹר

מוּנָח נוֹנְשַׁאלֶנְט עַל כּוּרְסָא

הִיא בּוֹכָה

לָעוֹלָם לֹא תִּשְׁכַּח

אֶת הַסְּתָו הַפָּרִיזָאִי

הָאַחֲרוֹן.

Dorit Shira Jan/ מצרפתית : אלי זאנה 

Averses éparses –

Dialogue avec le poème de Jacques Prévert :"Déjeuner du matin"

Traduire pour Français: Eli Zana

Cet automne parisien

À été clément avec elle

Son esprit ne l'avait pas abandonnée

Elle n'eut pas recours

À ses antidépresseurs

Averses éparses

Dans les rues de Paris

Il a bu un café au lait

Il a soufflé des anneaux de fumée

Lui chuchota

Je t'aime mon amour

Et pleura

Des averses éparses dans les rues de Tel Aviv

Un imperméable noir

Posé nonchalamment sur un fauteuil

Il pleure

Tu n'oublieras jamais

Cet automne à Paris

Le dernier