סיפור תלמודי:
לכף זכות/ מתוך תלמוד בבלי מסכת שבת
שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הַדָּן חֲבֵרוֹ לְכַף זְכוּת דָּנִין אוֹתוֹ לִזְכוּת.
מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁיָּרַד מִגָּלִיל הָעֶלְיוֹן וְנִשְׂכַּר אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת אֶחָד בְּדָרוֹם שָׁלוֹש שָׁנִים.
עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים אָמַר לוֹ: תֵּן לִי שְׂכָרִי וְאֵלֵךְ וְאָזוּן אֶת אִשְׁתִּי וּבְנִי.
אָמַר לוֹ: אֵין לִי מָעוֹת.
אָמַר לוֹ: תֵּן לִי פֵּרוֹת.
אָמַר לוֹ: אֵין לִי.
– תֵּן לִי קַרְקַע.
– אֵין לִי.
– תֵּן לִי בְּהֵמָה.
– אֵין לִי.
– תֵּן לִי כָּרִים וּכְסָתוֹת.
– אֵין לִי.
הִפְשִׁיל כֵּלָיו לַאֲחוֹרָיו וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ בְּפַחֵי נֶפֶשׁ.
לְאַחַר הָרֶגֶל נָטַל בַּעַל הַבַּיִת שְׂכָרוֹ בְּיָדוֹ וְעִמּוֹ מַשׂאוֹי שְׁלוֹשָה חֲמוֹרִים,
אֶחָד שֶׁל מַאֲכָל וְאֶחָד שֶׁל מִשְׁתֶּה וְאֶחָד שֶׁל מִינֵי מְגָדִים, וְהָלַךְ לוֹ לְבֵיתוֹ.
אַחַר שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ, נָתַן לוֹ שְׂכָרוֹ.
אָמַר לוֹ: בְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתָּ לִי "תֵּן לִי שָׂכָר", וְאָמַרְתִּי: "אֵין לִי מָעוֹת" – בְּמָה חֲשַׁדְתַּנִי?
- אָמַרְתִּי, שֶׁמָּא פְּרַקְמַטְיָא בְּזוֹל נִזְדַּמְּנָה לְךָ וְלָקַחְתָּ בָּהֶן.
- בְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתָּ לִי: "תֵּן לִי בְּהֵמָה", וְאָמַרְתִּי: "אֵין לִי בְּהֵמָה" – בְּמָה חֲשַׁדְתָּנִי?
- אָמַרְתִּי, שֶׁמָּא מֻשְׂכֶּרֶת בְּיַד אֲחֵרִים.
- בְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתָּ לִי: "תֵּן לִי קַרְקַע", וְאָמַרְתִּי לְךָ: "אֵין לִי קַרְקַע" – בְּמָה חֲשַׁדְתַּנִי?
- אָמַרְתִּי, שֶׁמָּא מֻחְכֶּרֶת בְּיַד אֲחֵרִים.
- וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ: "אֵין לִי פֵּרוֹת" – בְּמָה חֲשַׁדְתַּנִי?
- אָמַרְתִּי, שֶׁמָּא אֵינָם מְעֻשָּׂרִים.
- וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ: "אֵין לִי כָּרִים וּכְסָתוֹת" – בְּמָה חֲשַׁדְתַּנִי?
- אָמַרְתִּי, שֶׁמָּא הִקְדִּישׁ כָּל נְכָסָיו לַשָּׁמַיִם.
אָמַר לוֹ: הָעֲבוֹדָה, כָּךְ הָיָה. הִדַּרְתִּי כָּל נְכָסַי בִּשְׁבִיל הוּרְקָנוֹס בְּנִי, שֶׁלֹּא עָסַק בַּתּוֹרָה,
וּכְשֶׁבָּאתִי אֵצֶל חֲבֵרַי בְּדָרוֹם הִתִּירוּ לִי כָּל נְדָרַי.
וְאַתָּה, כְּשֵׁם שֶׁדַּנְתַּנִי לִזְכוּת כָּךְ הַמָּקוֹם יָדִין אוֹתְךָ לִזְכוּת.
