פרסי מפעל הפיס לאמנויות ולמדעים על שם לנדאו לשנת 2017/ אמיר גלעד
דירקטוריון קרן מפעל הפיס ע"ש לנדאו הכריז על הזוכים בפרסי מפעל הפיס לאמנויות ולמדעים על שם לנדאו לשנת 2017. הפרס היוקרתי מוענק זו השנה ה- 17 והוא מחולק לתחום האמנויות ולתחום המדעים והמחקר.
השנה נבחרו 8 זוכים: 4 מתחום האמנויות ו- 4 מתחום המדעים והמחקר.
לכל אחד מהזוכים יוענק פרס כספי בסך 150 אלף ₪.
פרס מפעל הפיס לאמנויות על שם לנדאו מוענק לאמנים וליוצרים בעבור פעילות אמנותית מצטיינת ואיכותית מהתקופה האחרונה, בעלת תרומה והשפעה משמעותית לתרבות ולאמנות בישראל.
הזוכים בפרס מפעל הפיס לאמנויות על שם לנדאו לשנת 2017 הם:
- 1. שלומי אלקבץ בתחום קולנוע.
- 2. קבוצת התיאטרון רות קנר בתחום תיאטרון.
- 3. משה זורמן בתחום מוסיקה קלאסית.
- 4. מאיה ז"ק בתחום אמנות חזותית.
פרס מפעל הפיס למדעים ולמחקר על שם לנדאו מוענק לחוקרי מדע שהגיעו להישגים ראויים בתחומם ותרמו תרומה רבת ערך לקידום המדע והמחקר.
הזוכים בפרס מפעל הפיס למדעים ולמחקר על שם לנדאו לשנת 2017, הם:
- פרופ' מנחם מאוטנר, בתחום משפטים (אוניברסיטת תל-אביב).
- פרופ' מרטין קופייק בתחום גנטיקה (אוניברסיטת תל-אביב).
- פרופ' ונדי סנדלר בתחום בלשנות (אוניברסיטת חיפה).
- פרופ' אירית שגיא בתחום ביוכימיה (מכון ויצמן).
הפרסים יחולקו בטקס חגיגי שייערך בסוף השנה. מועד יימסר בהמשך.
מנימוקי השופטים בתחום האמנות:
שלומי אלקבץ בתחום קולנוע.
מנימוקי ועדת השיפוט: לוי זיני, נפתלי גליקסברג ,סיגלית בנאי.
שלומי אלקבץ הוא יוצר פורץ דרך, אישי, מקורי, עמוק ומחויב חברתית. בשנים האחרונות הוא הטביע חותם בתרבות הישראלית, בסרטים "ולקחת לך אישה", "שבעה" ו"גט", המחוברים למקום ולזהות המזרח תיכונית, כמו גם לקולנוע הבינלאומי העכשווי. אלקבץ הוא שילוב נדיר של בימאי ותסריטאי מחונן, מפיק עם חושים מחודדים, מורה משפיע, ויזם בעל חזון.
קבוצת התיאטרון רות קנר בתחום תיאטרון.
מנימוקי ועדת השיפוט : סיני פתר, דניאלה מיכאלי, לילך דקל אבנרי.
הוועדה בחרה להעניק את הפרס לשחקני קבוצת התיאטרון רות קנר: שירלי גל שגב, טלי קרק, רונן בבלוקי ועדי מאירוביץ. כל אחד לחוד, וכולם יחד, הגיעו במשך שנות עבודתם בשדה לשכלול יוצא דופן של אמנותם. שפה, תנועה, קול, מבע – בכל אחד מן המרכיבים האלה שולטים הארבעה, בצורה וירטואוזית, תוך כדי מתיחת גבולות החקירה התיאטרונית.
משה זורמן בתחום מוסיקה קלאסית.
מנימוקי ועדת השיפוט: פרופ' זאב דורמן, פרופ' מיכאל מלצר וד"ר אמיר מנדל.
משה זורמן הוא מלחין פורה שעבודתו משלבת יסודות מן המוזיקה הקלה והמסורתית, ובעיקר מהזמר העברי, ועם זאת היא ניצבת על יסודות קלאסיים מוצקים. יצירותיו נגישות לקהל רחב של אוהבי מוזיקה ונשענות על מסורת ארוכה של כתיבה טונאלית מסורתית. יחד עם זאת יש בהן גוונים שממקמים אותן באופן ספציפי במאה ה-21, ובישראל, וסגנון אישי שמייחד את זורמן כמלחין בעל חותם ואמירה מובהקים משלו.
מאיה ז"ק בתחום אמנות חזותית.
מנימוקי ועדת השיפוט: ד"ר סמדר שפי, רותם רוף, פרופ' עידו בראל.
מאיה ז"ק נמצאת בעיצומה של קריירה אמנותית מרשימה. מאז תחילת שנות ה- 2000 היא חוקרת פנים היסטוריות שונות של תרבות מרכז אירופאית יהודית, ומתוכה ובתוכה שאלות אוניברסאליות של תבניות שליטה, זיכרון, אמפטיה סולידריות אנושית והעדרה. החדרים הווירטואליים שנצפים באמצעות משקפי תלת מימד , הטרילוגיה "אימא כלכלה", שליטה שחור לבן" ו"אור נגדי" מהווים גוף עבודה משמעותי בעיצוב הדיון בזיכרון השואה. העשייה של ז"ק מתאפיינת באיכות חסרת פשרות ויצירתיות ושימוש במדיומים שונים אותם היא משלבת זה בזה.
ז"ק זוכה בפרס מפעל הפיס ע"ש לנדאו מתוך הערכה שווה לצדדים האינטלקטואליים המחקריים בעבודתה שמביטה על העולם של אתמול ובוחנת אותו בהקשר ההווה ועל העיסוק שלה בעשייה אמנותית שחורגת מקטגוריות מובחנות, מתפתחת בהתמדה ומתווה דרכי חשיבה והתבוננות.
פרופ' מנחם מאוטנר, בתחום משפטים (אוניברסיטת תל-אביב).
מנימוקי ועדת השיפוט: פרופ' יובל שני, פרופ' רון שפירא , פרופ' דורון מנשה.
מחקריו של פרופ' מנחם מאוטנר זכו למעמד של קלאסיקה בחקר המשפט הישראלי, ויריעתם הרחבה נפרשת גם בתחומי חקר התרבות, הסוציולוגיה, התיאוריה הפוליטית, ההיסטוריה והספרות. תרומתו להבנת המשפט הישראלי כאתר פיתוח של התרבות הישראלית, ולעתים כזירת התגוששות בין הגורמים המשמשים בה בערבוביה, הינה בעלת חשיבות אינטלקטואלית ראשונה במעלה.
פרופ' מרטין קופייק בתחום גנטיקה (אוניברסיטת תל-אביב).
מנימוקי ועדת השיפוט: פרופ' אבי לוי, פרופ' רות שפרלינג ,פרופ' שריאל הובנר.
פרופ' קופייק מרטין משתמש בשיטות אנאליזה גנטית מתקדמות, אשר אפשרו לו לזהות מאות גנים הנחוצים לשימור תקין של אורך קצוות הכרומוזומים (טלומרים), ולהבנת תהליכים בתיקון ד.נ.א שבור. ראויות במיוחד לציון הן עבודותיו על הקשר בין מבנה הכרומוזום ליכולת של קטע ד.נ.א שבור לאתר אזור הומולוגי בגנום היכול לשמש כתבנית לתיקון השבר, וכן עבודותיו המקשרות בין חלוקת התא לתיקון שבר בד.נ.א, ואפיון הגן Elg1 המייצב מספר תהליכים הכרחיים בתחזוקת הגנום.
פרופ' ונדי סנדלר בתחום בלשנות (אוניברסיטת חיפה).
מנימוקי ועדת השיפוט : פרופ' אילן אלדר, פרופ' מלכה מוצ'ניק ,פרופ' אילנה שוהמי.
פרופ' סנדלר עקבה בשיטות מחקר מושכלות אחר התפתחות שפות סימנים חדשות בהופכן לשפות תקשורת פונקציונליות, ובהן שפה המשמשת קהילה בדווית בישראל. מחקריה הובילו לממצאים חדשניים על תכונותיהן של שפות מסומנות, מאפייניהן ודמיונן לשפות מדוברות, והוכיחו שהן אינן אוסף של סימנים אלא הן מעוגנות בתאוריות קוגניטיביות ואוניברסליות.
פרופ' אירית שגיא בתחום ביוכימיה (מכון ויצמן).
מנימוקי ועדת השיפוט : פרופ' אמיר גולדבורט, פרופ' זכריא מדר ,ד"ר עמי בן אמוץ
פרופ' אירית שגיא תרמה תרומות מעמיקות וחלוציות בפיתוח ושימוש בגישות ביוכימיות וביופיסיקליות רב-תחומיות להבנת הקשר בין המבנה והדינמיקה של מטלופרוטאזות ברמה האטומית, לפעילותם האנזימתית. מחקרים פורצי דרך אלו, אשר התפרסמו בכתבי העת המובילים בעולם, אפשרו לפרופ' שגיא להרחיב את היריעה ולהדגים כיצד מידע זה ישים גם ברקמות חיות. אירית וקבוצתה הדגימו את החשיבות של אנזימים אלו בדלקות מעיים, בסרטן, בפיברוזיס, ובמחלות זיהומיות. בהתבסס על מחקריה, ניתן היה ליישם גישה חדשנית לפיתוח נוגדנים המעכבים את הפעילות הקטליטית של אנזימים אלו ושמהווה בסיס רעיוני לפיתוח תרופות באופן כללי. על בסיס מחקרה המדעי הוקמה חברת הזנק לטיפול במחלות דלקתיות ומחלות סרטן. פרופ' שגיא כחוקרת מהמובילות בעולם בתחום המטלופרוטאזות, הרחיבה את מחקרה לכוונים נוספים ולאחרונה אף הובילה להקמת חברת הזנק נוספת בתחום של פוריות הנשים. בנוסף להיותה של פרופ' אירית שגיא חוקרת מעולה, מוצאת אירית זמן לתרום ולהיות מעורבת בחברה לקידום נשים ומדענים צעירים. בהתבסס על המובאות מעלה ועוד ראתה הוועדה להמליץ בחום על פרופ' אירית שגיא, לקבלת פרס מפעל הפיס, פרס לנדאו לשנת תשע"ז (2017).
האלוף (במיל') עוזי דיין, יו"ר דירקטוריון מפעל הפיס וקרן לנדאו: "זוכי פרסי מפעל הפיס לאמנויות ולמדעים על שם לנדאו הם הזכייה הגדולה של החברה הישראלית. הם המחזקים את התשתית התרבותית והמדעית שעליה צומח הדור הצעיר ומהם שואב השראה ודוגמא אישית!"
