סיפור:
ללא גבול/ אלי יונה

Imagine there's no countries,

Nothing to kill or die for… (Lennon)

אחרי מלחמת העולם השלישית שהייתה כצפוי ההרסנית מכל, התאגדו להם כל נציגי העולם להכות על חטא, לאחר שלא נותר עוד במה ומי להכות. מיטב המוחות של האנושות הגיעו למסקנה שמקור כל רע הוא החלוקה המלאכותית של העולם לארצות ומדינות, שהרי כדור הארץ הוא אחד וכן גם האנושות.

החליטו איפוא להסיג את הגבולות לאחור, לבצע להם רדוקציה מתקנת, עד שהעולם ישוב למצבו הטבעי, הראשוני, ההיולי, הבראשיתי.

כחייט שעובר עם סרט המדידה על לקוחו ומגיע לגזרתו הטבעית, כן עברו ההיסטריונים על הגלובוס וחישבו את גבולותיו לאחור:

כל המדינות התרחבו והצטמקו ושוב כמו צפק של צפרדע:

איטליה החלומית של גריבלדי נסוגה עד הגבול הראשון שסימן רומולוס, טורקיה הפכה לאימפריה ושוב לקן צרעות קטן, ישראל התרחבה עד הפרת ושוב הצטמקה לארץ קטנה עם שפם, אירופה חזרה להיות נסיכה פיניקית, האינדיאנים זכו לעדנה מחודשת, עירק חזרה להיות הזונה שבחזון יוחנן, רוסיה הפכה לאמא בשנית ואז לשפחה של ג'ינגיס חאן, קוריאה התאחתה אבל אז נחלקה לשלוש ממלכות וכן הלאה עד שלבסוף הגיעו לגבול האחרון, שהיה בעצם הגבול הראשון.

שני כרובים עם חרבות גוננו עליו. ניסו לדבר איתם שיניחו את הנשקים וימחקו את הגבול אך ללא הועיל. ואז אמר האדם "מותר אני מן הבהמה אך לא מן האלוהים..." ועכשיו אנחנו על סיפהּ של מלחמת עולם רביעית...