סיפור תלמודי: 
רב וטבח/ מתוך תלמוד בבלי מסכת יומא

רַב הָיָה לוֹ דָּבָר עִם טַבָּח אֶחָד.

לֹא בָּא לְפָנָיו.

בְּעֶרֶב יוֹם כִּפּוּרִים אָמַר רַב: אֵלֵךְ אֲנִי לְפַיְּסוֹ.

פָּגַע בּוֹ רַב הוּנָא,

אָמַר: לְהֵיכָן הוֹלֵךְ מַר?

אָמַר לוֹ: לְפַיֵּס אֶת פְּלוֹנִי.

אָמַר רַב הוּנָא: הָלַךְ אַבָּא לַהֲרֹג נֶפֶשׁ.

הָלַךְ רַב וְעָמַד עַל הַטַּבָּח.

הָיָה הַטַּבָּח יוֹשֵׁב וּמְבַקֵּעַ גֻּלְגֹּלֶת.

הִגְבִּיהַּ עֵינָיו וְרָאָהוּ.

אָמַר לוֹ: אַבָּא אַתָּה, לֵךְ, אֵין לִי עֵסֶק עִמְּךָ!

וְעַד שֶׁהוּא מְבַקֵּעַ אֶת הַגֻּלְגֹּלֶת נִשְׁמְטָה עֶצֶם וְהִכְּתָה בְּגַרְגַּרְתּוֹ וָמֵת.