בכיוון הרוח עין ולב שיר מאת רבי שלום שבזי

שיר:
עין ולב / רבי שלום שבזי

עַיִן וְלֵב יַחַד מְרִיבִים בֵּין הַכְּרוּבִים סוֹבְבִים

מִתְעַלְּסִים שָׁם בָּאֳהָבִים חָכְמָה וְדַעַת עוֹזְבִים

עַיִן לְלֵב תַּעַן וְתִקְרָא גַּשׁ נָא וְקוּם הִתְעוֹרְרָה

אַתָּה מְמֻלָּא חֵטְא וְעֶבְרָה תַּחְמֹד וְגַם תִּתְחַבְּרָה

לֹא תֵּדְעָה כָּל סוֹד וּמִשְׂרָה רַק בַּהֲבָלִים תִּבְחֲרָה

וְתִשְׁכְּרָה מִיֵּין עֲנָבִים כָּל מַעֲשֶׂיךָ נִכְתָּבִים

לֵב יַעֲנֶה הַחֵטְא גְּרָמֵךְ מַה לָּךְ לְהַרְבּוֹת נָאֳמֵךְ

תִּרְאִי בְּכָל שִׁבְתֵּךְ בְקוּמֵךְ אֵיזֶה בְּמַרְאָיו יִרְחֲמֵךְ

אָז תִּתְפְּשִׂי אוֹתוֹ בְּאַשְׁמֵךְ חֶטְאִי בְּמִכְתָּב עַל שְׁמֵךְ

תִּתְחַמְּדִי יָפִים וְטוֹבִים תָּמִיד בְּרָע מִתְאַהֲבִים

עַיִן תְּדַבֵּר שֵׁם מְכוֹנָךְ לֹא אִירְאָה מִמַּעֲנָךְ

בַּתַּאֲווֹת תַּמְשִׁיךְ רְצוֹנָךְ לֹא תִירְאָה בֵּית דִּין אֲנָךְ

עֵת כִּי יְגַלּוּ אֶת קְלוֹנָךְ דוּמָה וְרִדְיָה יִצְפְּנָךְ

כִּי נֶהֱלַכְתָּ בַּכְּזָבִים וּבְמַעֲשִׂים מִתְעָרְבִים

לֵב יַעֲנֶה שִׁמְעִי וְצַפִי מַה לָּךְ בְּרִיבֵךְ תִּשְׁאֲפִי

תַּרְאִי לְכָל תֹּאַר וְיֹפִי לִפְנֵי עֲלָמוֹת תִּכְסְפִי

וַאֲנִי בְּתוֹךְ חַדְרִי בְשֹׁפִי עָלַי בְּזֹאת אַל תִסְעֲפִי

אֶתְבַּיְּשָׁה בֵּין הַקְּרוֹבִים עֲלֵי חֲסוּדֵךְ חוֹשְׁבִים

עַיִן הֱשִׁיבַתְהוּ בְּחֵמָה לִי מַחְשַׁבְתָּךְ גָּרְמָה

תַּמְשִׁיךְ לְאִישׁ בָּחוּר וְעַלְמָה בֵּין הַחֲשׁוּקִים תִּרְדְּמָה

וּבְיוֹם פְּקִידַת הַנְּשָׁמָה תָּשׁוּב גְּוִיָּה נִפְצְמָה

תַּדְרִיכְךָ בֵּין הַלְּהָבִים שָׁמָּה מְדוֹר הָאוֹיְבִים

לֵב יַעֲנֶה זֶהוּ דְּבָרֵךְ שָׁטִית וְתַרְתִּי אַחֲרֵךְ

נִפְתָּה בְּחוֹבֵךְ מִנְּעוּרֵךְ וַאנִי צְעִיר יֹפִי וְרַךְ

וַתִּדְבְּקִי אוֹתִי בְּסוּרֵךְ אוֹי לָךְ בְּיוֹם דִּין יוֹצְרֵךְ

תִּתְבַּיְּשִׁי בֵּין הַנְּצִיבִים וּבְנֵי אֱלֹהִים נִצְּבִים

עַיִן בְּקוֹלָהּ תַעֲנֶנּוּ בֵּינִי וּבֵינָךְ יִבְחֲנוּ

סוֹד אֵל בְּתוֹרָה אֶמְצְאֶנּוּ בֵּין הַחֲכָמִים יַחֲנוּ

אַרְאָךְ בְּסוֹד לֹא תַּעֲשֶׂנּוּ עֵדֵי חֲכָמִים יַעֲנוּ

אַתָּה תְּהַרְהֵר בָּאֲהוּבִים תָּמִיד בְּחֵיקָךְ שׁוֹכְבִים

לֵב רָץ וְדִבֵּר לָהּ וְאָמַר לָמָּה תְּרִיבִינִי בְּמַר

תִּטְעִי בְּרַע גֹּלֶם וְחֹמֶר עֵת תִּשְׁקְדִי לִשְׁתּוֹת חֲמַר

עִם לוֹט אֲשֶׁר זִנָּה וְנִשְׁמַר זַרְעוֹ בְּמֵי רַע יַאֲמַר

שָׁם יַהֲמוּ אֵלָיו כְּלָבִים קִפּוֹד וּמִינֵי עוֹרְבִים

עַין הֵשִׁיבָה אַל תְּבַזֶּה תַּחְשֹׁד לְבַת טוֹבִים בְּזֶה

כִּי זֶה גְּרָמָךְ הַנְּמִבְזֶה וַאֲנִי בְּלֶכְתָּךְ אֶחֱזֶה

תֶּחְטָא בְּלִי כֹּהֵן וּמַזֶּה הַכֹּל גְּרָמָךְ זֶה וְזֶה

תַּמְתִּיק בְּמַיִם הַגְּנוּבִים תָּרוּץ בְּחֶבְרַת גּוֹנְבִים

וָאוֹמְרָה שִׁמְעוּ סְכוּפִים כַּמָּה תְּרִיבוּן חוֹרְפִים

הֵן כֻּלְּכֶם רָעִים חֲצוּפִים דִּבְרֵי עֲבֵרָה רוֹדְפִים

יוֹם דִּין תְּהוּ יַחַד דְּחוּפִים עֵת יִקְּשׁוּ הַצּוֹרְפִים

אָז תִּדְאֲגוּ שָׁמָּה עֲצֵבִים בֵּין הָעֳפָרִים נִרְקְבִים

אֶחְתֹּם בְּשָׁלוֹם רָב יְסוֹבֵב כָּל אִישׁ נְבוֹן לַחַשׁ וְטוֹב

שָׁלוֹם שְׁמִי שָׂמֵחַ וְתָאֵב לִרְאוֹת אֲדוֹנִי בָּרְחוֹב

צוּרִי שְׁלַח יִנּוֹן בְּקָרוֹב וּסְלַח לְכָל עָווֹן וְחוֹב

יבוֹא וִיקַבֵּץ עַם עֲלוּבִים יַעֲלוּ לְאַרְצָם רוֹהֲבִים