מה שאני זוכר מזה אני רושם - שלמה ארצי במופע חום יולי אוגוסט/ נטע זינגר
(או מה קורה כששואה, זוגיות ומשפחה מתחברים בתקליט כפול אחד)
הקהל הישראלי נחלק לשניים, בכל אופן בכל מה שקשור לשלמה ארצי. אלה שאוהבים אותו מאד ואלה שפחות. כאחת שנמנית על הקבוצה הראשונה, חייבת לציין שעצם זה שהצלחתי להזמין כרטיסים להופעה חצי שנה מראש, כבר יצר אצלי ציפייה גבוהה למופע - שבמבחן המציאות באמפיתאטרון שוני , לא איכזב.
החום ששרר באמפיתאטרון שוני במופע של שלמה ארצי ״חום יולי אוגוסט״ לא יכול היה להיות יותר סמלי ואפשר אפילו לומר שהוא אכן היה כבד מאד...
על מסך הווידאו טרום ההופעה, היה כתוב שהמופע יכלול את מיטב השירים מהתקליט הכפול חום יולי אוגוסט וגם שירים מכל הזמנים אליהם ניתן להצטרף בשירה, בזמזום ובהמהום. המילה המהום תמיד מזכירה לי את ״שקשוק והמהום״ (תרגום חופשי של חבר ,שתמיד הצחיק אותי ,לתקליט האלמותי של Rattle & Hum U2).
ואגב u2, בראיון איתו, (למעריב, מה13/10/2016) אמר שלמה ארצי שהתקליט חום יולי אוגוסט, הושפע מאד מהקצב הקבוע שיש בתקליט the Joshua Tree של u2 ,כך שבכל מקרה היה לי ברור שהולך להיות ערב מהנה.
את האלבום חום יולי אוגוסט, כתב שלמה ארצי במשך חודשיים בלבד והוא יצא ב-1988 בהפקתו של לואי להב , שאחראי על עוד הצלחות כמו ״סוף עונת התפוזים״ של להקת תמוז, ״חתונה לבנה״ של שלום חנוך, ״דרך ארץ״ של גידי גוב ועוד..
שירי האלבום עסקו במשפחתו של ארצי ( ילדיו, אשתו, היחסים במשפחה), עסקו בפוליטיקה בתקופה לא פשוטה פוליטית ( פיגוע ״אוטובוס האמהות״ , המשפט של דמיאניוק ) ובשואה .
את ההופעה פתח דווקא השיר ״את מי את אוהבת״ מהאלבום ״ירח״ (1992,בהפקתו של יהודה עדר) ומיד אחריו החל רצף שירים מהאלבום חום יולי אוגוסט, שהזכירו לנו כמה אנחנו חשופים ושבירים: שיר הנושא חום יולי אוגוסט- שזכה לחידוש ע"י להקת סינרגיה ב-2005, טלפני טלפני(שכתב לבת שלו, סוג של טרום טרום ״ילד של אבא״ של מוקי)
אני כבר מצטער , היית איתי הרי ונבראתי לך (שכתב לאשתו) שהושרו בפי כל כאילו לא חלפו כמעט 30 שנה.
ואפרופו 30 שנה, מדהים היה לשמוע מיד אח״כ את ״עבד הממהר״ , שנכתב בהשראת גיבור מהספר של דוד גרוסמן ״הזמן הצהוב״ ( להלן : ״זמן צהוב קורא גרוסמן למצב הרע, הכל פוליטיקה אומר עבד הממהר״...) ולחשוב בצער, שליטרלי ״עוד לא למדנו כלום כך התברר״....
נסיעה לרומניה (מחוויותיו של שלמה ארצי כדור שני) , לב שבור לרסיסים, ימים כאלה, תחת שמי ים תיכון , כמו חצר גדולה ואיך לא- ארץ חדשה , שהיה אמור להיות השם של האלבום , שבסופו של דבר נקרא חום יולי אוגוסט, חתמו את החלק של התקליט הכפול וסימנו את מחצית ההופעה . אחריהם שר ארצי, מלווה בנבחרת נפלאה של נגנים שירים מכל הזמנים (סוג של ״צפיחית בדבש״ לחובבי הז׳אנר) כמו תרקוד (מתוך האלבום שגם אותו הפיק לואי להב) לא עוזב את העיר,זה מה שנשאר ועוד רבים וטובים ביניהם תגידו לה, לתת ולקחת (ששר עם דודו טסה), לא עוזב את העיר ועוד...
שילוב שירים ישנים וחדשים, הדו שיח עם הקהל, והאלתורים של שלמה ארצי - מעצימים את חוויית ההופעה החיה ומחזירים את הקהל האוהד שוב ושוב ושוב ושוב לשמוע ולחזור יחד אחורה בזמן וגם לקבל בזרועות פתוחות שירים חדשים.
מומלץ בחום (כיאה למזג האוויר), שריינו קדימה.
כתבה וצילמה: נטע זינגר
עורך מדור מוזיקה: שחר כהן. לתגובות/פניות - https://www.facebook.com/shaharole
