שיר:
אתה לעולם תשב/ אילן שיינפלד

הֲלֹא אַתָּה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב

וְאָנוּ הוֹלְכִים וְכָלִים,

מְכַחֲשִׁים פְּנֵי מָוֶת

וּמְסוֹבְבִים אוֹתְךָ בִּנְכָלִים,

מְבַקְשִׁים לִפְרוֹת וּלְהַשְׂגִּיא

וּבְעֶצֶם הוֹלְכִים וּבָלִים,

חַיֵּינוּ גְּדֵלִים כְּנָהָר

וְאָז נִשְׁבָּרִים לִנְחָלִים,

עֵינֵינוּ נְשׂוּאוֹת אֶל זֹהַר

אֲבָל מְאוֹרוֹתֵינוּ דַּלִּים,

מְעַבִּים שֶׁמֶן לִבֵּנוּ

מִבְּלִי לְאָצְרוֹ בְּכֵלִים,

חוֹרְזִים לְמַעַן הַקֶּצֶב

וְקוֹלֵנוּ בָּאֱוִילִים,

כִּנְטוּלֵי דֵּעָה וָדַעַת

מְאַבְּדִים יְדֵיהֶם בַּגְּוִילִים,

עוֹשִׂים כְּכָל יְכָלְתֵּנוּ

אֲבָל נִדְמִים כִּסְכָלִים,

בּוֹרְרִים אֶת מִלּוֹתֵינוּ,

אֲבָל אֶת טִבְעָן מְבַלִּים,

וְכֻלָּנוּ בְּנֵי בְּלִי דַּעַת,

עַבְדֵי שִׁמְךָ הַנִּקְלִים,

כִּי אַתָּה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב,

וְאָנוּ הוֹלְכִים וְכָלִים.

(מתוך ספר התמורה, הוצאת שופרא, 2017)