צילום: עזרא לוי-צלם פואטי 


צילום: דורית שירה ג'אן 

מהשחרית אל התיקון/ דורית שירה ג'אן

סקירה על השקה מן השחרית אל התיקון לספרי הרצל ובלפור חקק

ביום שלישי 27 ביוני 2017 נערכה בבית הסופר בשעות הערב השקה לספרי השירים החדשים של הרצל ובלפור חקק: הרצל חקק/ שחרית לנצח (322 עמ') , בלפור חקק/ רשות לתיקון עולם (318 עמ').

אני לא נוטה לבקר באירועים ספרותיים, אך הפעם חרגתי ממנהגי והגעתי לאירוע מיוחד זה. האווירה הייתה נעימה מאוד באירוע. בזמן שקדם לפתיחת האירוע הוקרן על המסך הסרט "הרצל פינת בלפור"-סרט דוקומנטרי על הרצל ובלפור חקק. הקהל שעד רגע הקרנת הסרט הסתובב באולם נכנס למצב של הקשבה וצפייה והיה שקט. לפתע היה ברור לכולם שלמרות שהסרט אמור להיות סרט על הרצל ובלפור, היה ברור לכולם שגיבורת הסרט היא האם סעידה חקק ז"ל שכבשה ממש את המסך בדמותה המיוחדת.

שלמה שביט שהיה מופקד על המוזיקה של האירוע השמיע שירים באמצעות שקופיות ונגינה על האקורדיון. 

יוסי כהן אלרן הנחה את האירוע בצורה נינוחה ונעימה. ראשון עלה לבימה הבמאי שחר עוז שסיפר כיצד הוא והבמאי אילן רהב עיצבו את התפיסה של הסרט. הוא דיבר על כמה מוקדים שיש בסרט. לדבריו, יש בארץ תרבויות שונות, והחשיפה להן מעוררת עניין. הייתה לו חוויה מיוחדת במפגש עם המשוררים ועם אמם, וצוות ההפקה היה מוקסם מדמותה של האם סעידה ז"ל. לדבריו, יש מתח במדינה מאז הקמה המדינה בין התרבות המסורתית ובין התרבות החדשה, ואלו שנמצאים בשני העולמות כמו הרצל ובלפור חקק, הם גם המגשרים בין העולמות. הוא הקרין קטעים מן הסרט והסביר את התופעות שחשובות לו.

שולמית חוה הלוי קראה משירי התאומים. הקריאה שלה הייתה נעימה ושקטה ובכך שידרה רוגע וגם פרשנות של השירים. שולמית גם קראה תפילה לשלומה של תפארת חקק והקהל הצטרף לפתיחת שערי שמיים.

המרצה הראשונה הייתה ד"ר דינה לוין, שהציגה מוטיבים מרכזיים בשירי התאומים. בשירי בלפור היא ייחדה דברים על מוטיב התיקון, ובשירי הרצל על מוטיב האור. ספרו של בלפור בנוי מעשרה תיקונים והיא הקבילה זאת לעשרת הדיברות. היא הסבירה את משמעות המושג תיקון ואת משמעות התיקון בשירי בלפור חקק. בשירי הרצל חקק היא הביאה את מוטיב האור בשירים רבים. הרצל מאיר את העולם באמצעות האותיות, באמצעות השירים.

המרצה השנייה הייתה שושנה ויג. היא הרצתה על דמות האם בשירי התאומים. האם תוארה כדמות מיתולוגית. מאז נערותה היא נדרשת לוותר על עצמה ולהתחתן בגיל צעיר כדי להכניס שמחה למשפחתה, וגם להביא להמשכיות של אחיה הנרצחים של האם ב'פרהוד' (1941). האם מופיעה בשירים כגיבורה אך גם כקורבן, ומשפחתה מצפה ממנה ללדת את אחיה המתים. לכן גם נוצר במשפחה מיתוס שהולדת התאומים היא פיצוי ותמורה לאחים שנרצחו בפרעות. ההרצאה הייתה מרתקת והציגה את הסיפור המשפחתי כמיתולוגיה ואת הולדת התאומים כפיצוי של "שניים תמורת שניים".

המנחה יוסף כהן אלרן הרצה על שני המשוררים. הוא הדגיש שהוא היחיד מכל אלה שכתבו עד כה על הספרים, שעשה הבחנה בין השניים: הוא כתב מאמר נפרד על כל משורר. הוא תיאר את תחושת השליחות של בלפור בשירתו. מרגע שהולבש בכתונת מיוחדת בילדותו, זו בעיניו כתונת השירה. בלפור חש שליח ציבור של משפחתו והוא נשלח לשורר את חייהם.

אלרן דיבר גם על שירתו של הרצל חקק, שמאז השחרית של חייו מרגיש שהשורות חקוקות בו. ועל פי כותרת הספר התקווה שהיא שהשחרית תהיה לנצח. הוא כותב על עולם היולי וקדום שמשם צומחת שירתו, הוא מודע לכך שגם אם הוא כותב על החולין שירתו תמיד יונקת מן הקדושה.

המנחה ראיין את התאומים חקק על שירתם ועל השקפותיהם. הם נשאלו על שמותיהם. הרצל הסביר שהם נולדו סמוך לעצמאות תש'ח ולכן הוריהם קראו להם בשמות ציוניים. הוא הסביר שיש להם גם שמות עבריים תנ"כיים אלדד ומידד. בשמות שהם הם מבטאים את הציונות, אך גם את היהדות. הם נשאלו בעקבות היותם חתני תנ'ך עולמיים בנערותם, מה יחסם לתנ'ך. בלפור הסביר שהתנ'ך מחבר אותם להיסטוריה של העם. רק בזכות התנ'ך חזר עם ישראל לארצו. מן התנ'ך קיבלנו את הזיקה שלנו לארץ כארצנו הקדומה ולעברית כשפתנו הקדומה.

לאורך כל הערב השמיע שלמה שביט שירה בציבור באמצעות שקופיות, שירים שהתחברו לתכנים של השירים. כך השיר "שתלתם ניגונים" שהתחבר לזיקה של התאומים למשפחה ולמסורות של העבר:

"שתלתם ניגונים בי אימי ואבי

ניגונים מזמורים שכוחים

גרעינים גרעינים נשאם לבבי

עתה הם עולים וצומחים" (מילים: פניה ברגשטיין).

לסיכום: היה ערב מוצלח באולם מלא מפה לפה בקהל שוחר שירה.

כה לחי ובהצלחה.