שיר:
לְבַב אָדָם וְדַעְתּוֹ/ רבי יצחק אבן כלפון

לְבַב אָדָם וְדַעְתּוֹ הוּא יְסוֹדוֹ,

וְחָכְמָתוֹ וּבִינָתוֹ – כְּבוֹדוֹ,

וְצִדְקָתוֹ וְתֹם דַּרְכּוֹ וְיָשְׁרוֹ

וְעַנְוָתוֹ – פְּאֵר רֹאשׁוֹ, רְבִידוֹ;

5             וּמַה- בֶּצַע בְּאָמְרוֹ בֶּן- חֲכָמִים

אֲנִי, גַּם בֶּן- נְשִׂיא עַמִּי נְגִידוֹ,

וּמַה- יּוֹעִיל לְאִישׁ יִחוּס אֲבוֹתָיו –

וְלֹא יִהְיֶה רְדִיד צֶדֶק רְדִידוֹ?

וְהָרוֹאֶה בְּעֵין לִבּוֹ יְרַחֵק

10            לְכָל- דָּבָר אֲשֶׁר יַקְרִיב לְפִידוֹ,

וְיֵדַע כִּי תְחִלַּת רָע נְשִׁיָּה

וְכִי רֹאשׁ אַהֲבָתוֹ בָהּ לְאֵידוֹ.

וְאַל- יִהְיֶה כְּמוֹ צִפּוֹר יְמַהֵר

אֱלֵי פַח עַד יְפַלַּח חֵץ כְּבֵדוֹ,

15               וְיִמְאַס כָּל- הֲדָרָה וַהֲמוֹנָהּ

בְּכָל- נַפְשׁוֹ וְכָל- כֹּחַ מְאֹדוֹ.

וּבַל יֹאמַר נְטַשְׁתִּיהָ, בְּפִיהוּ,

וְהִיא תָמִיד מְחַזֵּקָה בְּסוֹדוֹ,

לְמַעַן הוּא כְאִישׁ אִשְׁתּוֹ מְשַׁלַּח

20            וְאֶת- סֵפֶר כְּרִיתוּתָהּ בְּיָדוֹ.