שיר:
סָבְתָא/ דּוֹרִית שִׁירָה ג'אן

סָבְתָא לֹא בִּשְּׁלָה דַּיְסָה

לֹא בִּקְּרָה בַּעֲרָבִי שִׁירָה

סָבְתָא גַּם לֹא יָדְעָה לִסְרוֹג

הָלְכָה אַנָּה וְאַנָּה

נָעָה ונָדָה

לֹא מָצְאָה אֲחִיזָה

.

אֲבָל יָדְעָה לְבַשֵּׁל אֶת הַקּוּבֶּה הֲכִי טוֹבָה

בִּשְׁכוּנַת תַּאחְת' אַיּל תַאכִּיָיה בבַגדָאד.

יָדֶיהָ הַלְמוּדוֹת מִלְחֶמֶת הִישָׂרדוּת

לִטְּפוּ אוֹתָנוּ בְּרוֹךְ, בָּאוֹר

.

אוֹר הַשָּׁמוּר לַהֶן לְאוֹתָן

יְחִידוֹת סְגֻלָּה אֲשֶׁר גָּדַלְנוּ עַל בִּרְכֵּיהֶן.

אִלִי פַאַת מַאת נָהֲגָה לוֹמַר

(מָה שֶׁחָלַף לֹא יָשׁוּב)

וַאֲנִי מְשִׁיבָה לָהּ כְּעֵת:

אִלִי פַאַת חַי וְקִיֵּם בְּזִכְרוֹנִי וְאַנְצִיחַ בַּשִּׁיר.

מִזְגִי לִי סָבְתָא

מִזְגִי סְטִיקַאן צַ'אי*

לְחַיַּיךְ

לְחַיַּי גַּם

* כוס תה בערבית