סקירת המופע עצקרח/ חגית בת אליעזר

ללהקת המחול ענבל פינטו ואבשלום פולק יצירה חדשה – עצקרח. הבכורה התקיימה בסוזן דלל ביום חמישי 8.7.2017 וההופעות הבאות מתוכננות ל-20 ו-21 ליולי.

ענבל פינטו ואבשלום פולק אחראיים לכוריאוגרפיה, לעיצוב פסקול, ולעיצוב תלבושות וחלל, יואב טיבולי עיצב את התפאורה ושמות הרקדנים הם: ג'רמי אלברז', אריאל גלברט, נוגה הרמלין, אופיר ינאי, מרתה לואיזה ינקובסקה, קורדליה לאנגה, מורן מולר, עמית מרסינו, צבי פישזון.

בסקירות וברשימות הביקורות על עבודת המחול, הזמינות ברשת, אפשר לקרוא על נרטיב- מעין עלילה, שמאחורי כל הנראה והנשמע. בזמן הצפייה במחול, אני נהנית מתנועת הרקדנים על הבמה, מהמוזיקה, מהתפאורה ואין לי כל צורך בסיפור המעשה או כל תיאור מילולי. רוב האומנויות הן כל כך פטפטניות ואני רואה מעלות רבות בהעדר הטקסט: שינוי האווירה מחיי היום יום המילוליים, ריכוז הקשב למוזיקה, הצפייה ברצף תנועות המתמשכות בזמן, ללא בהלה של רדיפה אחרי כתוביות הנעלמות במהירות. ועוד דבר מרכזי: הצופה יכול, אם ירצה בכך, לדמיין כל מסגרת עלילתית – לבדות סיפור בהשראת המחול – כל מה שעולה על הדעת, חופשי מהצורך לקבל אישור על גרסתו.

עבודת המחול "עצקרח" נמשכת כשעה, ויש בה שני חלקים מבחינת עיצוב הבמה. בחלק הראשון רוקדים בקדמת הבמה, בפס צר לרוחבה, כששטח הריקוד תחום ע"י שורת כיסאות לבנים ומאחוריהם מתוח מסך בצבע שמנת לתוכו הרקדנים נעלמים ומתוכו מגיחים. 4 רקדנים ו-3 רקדניות משתתפים בקטע הזה. הרקדניות לובשות צבע שמנת רך ואצילי - חולצות צמודות וחצאיות רחבות עד מתחת לברך ועל רצפת העץ הרגילה הן עושות תנועות של החלקה על הקרח משכנעות לגמרי. 3 מהרקדנים צעירים, תמירים, לבושים בהידור. כל אחד מהם מבצע קטע קצר עם אחת הרקדניות. לרוב הרקדנים יציבים, כעומדים על הקרקע והרקדניות מחליקות על הקרח. באחד הקטעים הרקדנית מגלמת בובה, אותה הרקדנים מזיזים, מפעילים. הרקדן הרביעי הוא גבר מבוגר עם מזוודה. האיש עם המזוודה, הישיבה על הכיסאות, קטעי מוזיקה קצבית וצלילים דמויי צפירה נתנו לי תחושה של נסיעה ברכבת.

ואז המסך עלה, הבמה גדלה לעומק, רבו בה הכיסאות, 4 הרקדנים נשארו, 3 רקדניות בלבוש בהיר הוחלפו ב-2 רקדניות אחרות בשמלות שחורות, שאף הן החליקו בווירטואוזיות על הקרח המדומה. 3 הרקדנים הרשימו בגמישותם וביכולות הפיזיות שלהם בקטע מחול משותף. בשלב מסוים המזוודה נפתחה, הוצא מתוכה מסך לבן, אשר נמתח לגובה, והוקרנו עליו קטעי אנימציה. לקראת סוף היצירה הרקדן המבוגר עם אחת הרקדניות על כתפו פסע על גבי הכיסאות, שהוחלקו במסירוֹת בין 3 הרקדנים, ובנו מסלול ריבועי רציף.

עבודת המחול העניקה לי חוויה אסתטית מהנה. מה אני יכולה להגיד על שם היצירה? נוכחותו של הקרח הורגשה בוודאות לכל משך היצירה. העץ – חלקו הראשון של ההלחם "עצקרח" - אינו ברור לי דיו. אני יכולה לחשוב על הכיסאות מעץ, על העץ שעליו כביכול תלוי המסך, או להתאמץ לראות באיש הנושא רקדנית מעין עץ מהלך, שעליו הרקדנית טיפסה.

אחרי המופע עלו על הבמה היוצרים, השתחוו יחד עם הרקדנים וכולם קיבלו זרי פרחים באווירת שימחה מאוחדת.